חרזי נ' יעקב

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע כמצוטט מסעיף 9 לכתב הגנתו "להעביר התביעה לביהמ"ש המחוזי , שם יידון נושא פירוק השותפות שבין הצדדים , במיוחד לנוכח ניסיון התובע להתנער מהתחייבותו להשלים רכישת אחד דונם בסכום של 800,000 ₪ בצירוף מע"מ עסקה שלא הותנתה ובנוסף לשווק או להצטרף לנתבע באמצעות בראבו לרכישת מחצית מהמקרקעין אותם רכש כאמור בראבו באמצעות הנתבע עבור השותפות ביום 15.11.12".

2. כתב ההגנה הוגש במסגרת תביעה בסדר דין מהיר בה תבע התובע מהנתבע להשיב לו כספים ששילם לו על חשבון הסכום שהתחייב לשלם לנתבע מכוח זיכרון דברים שנחתם ביניהם בקשר לרכישה משותפת של מקרקעין מאחר.

3.בדיון מקדמי הצדדים טענו בפני בעל פה וב"כ הנתבע טען כי "יש פה עסקה שנוגעת למקרקעין " ומיקד טענותיו בפירוט תנאי העסקה בזיכרון הדברים.

4.ב"כ התובע התנגד לבקשה וטען שהתביעה היא של פיצוי כספי בגין הפרת ההסכם.

5. כאשר בימ"ש העיר לב"כ התובע שהתביעה הכספית כרוכה בבקשה לביטול הסכם לרכישת מקרקעין , שנתבע טוען שיש לאוכפו , הוא הפנה בימ"ש לפסקי הדין בענין קובלר וריינס כדי לבסס טענתו שכל עוד הזכויות לא נרשמו על פי סעיף 7 לחוק המקרקעין התשכ"ט 1969 התביעה לאכיפת זכויות אובליגטוריות בלבד ולכן הסמכות העניינית נגזרת משווי הזכויות.

6.פסק הדין המנחה בסוגיה הינו ע"א 4796/95 אלעוברה נגד אלעוברה בו קבעה דעת הרוב כי המבחן הינו מבחן הסעד המבוקש בכתב התביעה , ולא על פי הסעד המוענק בסופה של הדרך.

7.לענייננו , הסעד המבוקש בתביעה שבפני הוא לחייב הנתבע לשלם לתובע סכום שנמצא בסמכות בימ"ש זה.

8. גם אם הנתבע יגיש תביעה לבימ"ש המחוזי , בה יבקש לאכוף על התובע ההסכם לרכישת הזכויות מאחר , ספק בעיני אם תתעורר שאלה של בעלות במקרקעין שכן ממילא ההסכם שמבוקש לאוכפו הוא הסכם לרכישה משותפת של זכויות מאחר כפי שעולה מחקירתו בעמ' 1 שורה 23.

9.אשר על כן , אני דוחה הבקשה להעביר הדיון לבימ"ש המחוזי ומחייב הנתבע בתשלום הוצאות התובע בסך 5,000 ₪ צמודים כדין.

10.הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום מהיום .

11.קובע התיק לשמיעת הוכחות ביום 12.3.14 בשעה 15:00.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: