חרוסט נ' יהושע

פסק דין

 1.עסקינן בתביעה כספית שהגישה התובע, מר יהודה חרוסט, כנגד הנתבעת, הגב' מירב יהושע, לפיצוי בגין נזק עקיף שנגרם לו לאחר שפוצה על ידי מבטחו בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב בבעלות רעייתו, הגב' שולה חרוסט (ראה הודעה מיום 3.4.11 לפיה ייפתה כוחו של התובע להגיש את התביעה), בתאונה שארעה 4.12.09 בנס ציונה, בה היה מעורב רכב נהוג על ידי הנתבעת.

2.למקרא כתבי הטענות ולמשמע העדויות אך נהיר הוא כי התאונה ארעה כשרכב הנתבעת סטה/עבר לנתיב נסיעת התובע.

3.בעוד התובע ובתו שהיתה עמו ברכב העידו כי רכב הנתבעת סטה באופן פתאומי מהנתיב השמאלי לנתיב נסיעתם (הנתיב הימני)-

"יצאתי מרמזור ונסעתי בנתיב הימני, היה רכב בצד שמאל ופתאום סטה לנתיב הימני, ניסיתי לברוח כמה שיותר עם הרכב לצד ימין ולא הצלחתי כי היתה שם תחנת אוטובוס, זכור לי שכמה שהצלחתי לברוח על המדרכה עם האוטו ... הנתבעת היא הרכב שסטה מצד שמאל לימין, גם לפי הפגיעה רואים ... פגעתי בה ממש בצד כי ניסיתי לברוח עד שהגעתי לתחנת האוטובוס ובלית ברירה פגעתי בה. אני פגעתי בצד הימני של רכבה"

העידה הנתבעת כי רכב התובע פגע בה בעת שהשלימה חזרתה לנתיב הימני בתום עקיפה-

"הייתי בעקיפה מצד שמאל, באתי לסיים את העקיפה לימין ותוך כדי שאני מנסה לסיים את העקיפה הוא כנראה נתן עוד מהירות ושאני נכנסתי לתוך הנתיב הוא העיף אותי ... אני בטוחה שלא תרמתי כלום לתאונה. החזרה שלי לנתיב היתה בסדר גמור, הוא נסע מעל המהירות המותרת ומיהר לשבת"

4.לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שבאו בפני, להתרשמותי הבלתי אמצעית מעדותם של הנהגים המעורבים, מעדותה של העדה מטעם התובע ולמיקום הנזק בשני הרכבים המעורבים (תמונות נזק הוצגו על ידי התובע - נספחים לכתב התביעה), שוכנעתי כי התאונה ארעה בשל סטיית רכב הנתבעת לנתיב נסיעתו של התובע.

גם אם אקבל את גרסת התובעת כי אין המדובר בסטייה פתאומית בלתי מוסברת אלא בהשלמת עקיפה, הרי שעצם קרות התאונה מעיד כאלף עדים על העובדה כי הנתבעת חזרה לנתיב הימני באופן שסיכן נסיעתו של רכב אחר והפריע למהלכה של התנועה בדרך, בניגוד להוראת תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 -

תק"(ד)נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא"

תק

אציין כי לא מצאתי כל תימוכין לטענת הנתבעת כי התאונה ארעה בשל נסיעה מהירה ובלתי זהירה של התובע.

5.לפיכך, מוצאת אני לקבוע כי הנתבעת אחראית באורח מלא לקרות התאונה ומחייבת אותה לשאת בנזקי התובע כפי שהוכחו-

א.השתתפות עצמית - סך של 1,457 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.1.10 ועד לתשלום המלא בפועל;

ב.קימום – סך של 209 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.1.10 ועד לתשלום המלא בפועל;

ג.הוצאות משפט – סך של 350 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: