חרדון נ' הרדון

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 68,400 ₪.

הנתבע – עורך דין במקצועו, הינו אחיינה של התובעת (בנו של אחיה).

התובעת הינה פנסיונרית, אלמנה וללא ילדים.

תמצית טענות התובעת

בשנת 2002 ביקשה התובעת לרכוש דירה ופנתה לנתבע כדי שיעזור לה בכך. פנייתה אליו נעשתה, מהיותו בן משפחה, וכעו"ד שהיה אז מחוסר עבודה.

סוכם בין הצדדים, כי בתמורה לשירותי הנתבע לרכישת הדירה יקבל הנתבע מהתובעת במשך 7 חודשים, החל מיום 23.7.02 ועד ליום 5.1.03 סך של 2,000 ₪ בכל חודש.

בפועל, התלווה הנתבע אל התובעת לראות את הדירה שהיא מצאה בעצמה, ביקר ברשם המקרקעין ובעירייה, מבלי שפעולותיו אלה נשאו פרי.

בתמורה לשירות שאמור היה הנתבע להעניק לתובעת שילמה לו התובעת 14,000 ₪ כאמור, ומאחר שבפועל לא קיבלה ממנו כל שירות, עליו להשיב לה סכום זה.

לטענת התובעת, מאחר שאותה עת, הנתבע לא עבד ואף צבר חובות, ולאור בקשתו שהתובעת תסייע לו, סוכם ביניהם כי הכספים הנ"ל מהווים הלוואה.

בין התאריכים 9.9.02 ועד 21.4.03, ובשל בקשות ותחינות מצד הנתבע, הילוותה לו התובעת סך 54,000 ₪ כדלקמן:

ביום 98.9.02 סך של 5,000 ₪ בשיק מספר 731645

ביום 25.9.02 סך של 5,000 ₪ בשיק מספר 731646

ביום 13.11.02 סך של 30,000 ₪ בהעברה בנקאית מחשבון התובעת לחשבון הנתבע שמספרו 846856

ביום 17.1.03 סך של 8,000 ₪ בשתי העברות בנקאיות מחשבון התובעת לחשבון הנתבע, לצורך תשלום דמי שכירות ודמי תיווך אותם היה על הנתבע לשלם, בגין שכירת שתי דירות במקביל.

ביום 21.4.03 סך של 4,800 ₪ בהעברה בנקאית מחשבון התובעת לחשבון הנתבע גם הם לתשלום דמי שכירות ודמי תיווך, כנ"ל.

שתי ההלוואות הנ"ל ניתנו כאשר אשת הנתבע שהתה אותה עת בשמירת הריון ועובדי המל"ל שבתו. לטענת התובעת, הבטיח לה הנתבע כי מיד עם סיום השביתה וקבלת הכספים מהמל"ל ישיב לה את שתי ההלוואות הללו.

ביום 10.10.02 סך של 2,600 ₪ לתשלום צהרון לבנו של הנתבע.

בתאריכים 18.11.02 ו- 1.12.02 סך של 500 ₪.

הנתבע הבטיח לתובעת כי ברגע שיתחיל לעבוד ישיב לה את ההלוואות שנתנה לו. פניותיה אל הנתבע והוריו להשבת ההלוואה לא נענו, ויתרה מכך, הורי הנתבע טענו בפניה שהוא אסר עליהם למסור לה את כתובתו.