חרבש ערבות נ' בן דוד ואח'

החלטה

על מנת שלא לעכב את הדיון, תוך כדי שביהמ"ש מחפש את האסמכתאות שהוזכרו בטיעונים, יחל הדיון לגופו.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"א, 24/05/2011 במעמד הנוכחים.

תמר אברהמי, שופטת

גב' מלכה בן דוד מוזהרת כדין לומר את האמת:

החלטה

קודם שנפנה לשאלת הדיון בבר"ל עצמו, עומדת על הפרק הבקשה לסילוק בקשתו של המבקש על הסף בשל העדר תצהירו. הצדדים העלו טיעונים בענין זה לעיל ואף הפנו להחלטה של המותב הנוכחי. עיינתי באסמכתאות אליהן הפנו הצדדים, לרבות ובפרט בפסק-הדין ע"א 316/79, ואינני מוצאת בו את אשר מוצאת בו המשיבה/המבקשת. אמנם ככלל רצוי שנתבע יגיש תצהירו שלו לתמיכת בקשה לרשות להתגונן (ורוב הפסיקה מתייחסת למקרה בו ניתן תצהיר של מי שאיננו אחד מהנתבעים), אולם גם נפסק כי במקרה בו מדובר במספר נתבעים, ככלל, די בהגשת תצהיר של אחד מהנתבעים ובענין זה הריני להפנות לפסק-דינו של הנשיא שמגר בע"א 146/85 פ"ד מ"א (3) 746, כאשר הנשיא שמגר אף מפנה לפסה"ד בענין 316/79 בהקשר האמירה שדי בתצהיר של אחד הנתבעים.

יתכן כי אם היו הנסיבות מעידות על ניסיון להתחמק מחקירות או מבירור העובדות, היה מקום לראות את העדרו של התצהיר בדרך אחרת (וגם אז היה מקום לשקול להעתר לבקשה להוסיף תצהיר), אולם אין זו התרשמותי במקרה שלפנינו נוכח העבר העשיר של הצדדים בהתדיינות, כמו גם התייצבותו של הנתבע לדיון הנוכחי. הזכות הנטענת למציאת סתירות אשר יביאו את ההגנה כדי הגנת בדים, איננה מספקת על מנת להביא לכך שהעדרו של תצהיר של אחד הנתבעים (שאין טעם לסבור כי יש לו ידיעה מיוחדת ומוגברת) יביא לסילוקה של בקשתו על הסף.

לאור האמור ובנסיבות הענין, לא מצאתי לנכון לסלק על הסף את בקשתו של הנתבע. במקביל אציין כי ראוי היה לציין ולו בתצהירה של המבקשת (הנתבעת) כי היא נותנת את התצהיר מטעם שני הנתבעים לאור הכרותה עם העובדות, כפי שנטען ע"י הפרקליט במסגרת טיעוניו, וראוי היה (כטענת ב"כ התובעת) לתמוך את הדבר בתצהיר.

משכך, אין אלא לעבור לדיון בבר"ל לגופו.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"א, 24/05/2011 במעמד הנוכחים.

תמר אברהמי, שופטת

החלטה

הצעתי לצדדים הצעה מחוץ לפרוטוקול ואני מעלה אותה בצורה ברורה ומפורטת על הכתב והיא כי תינתן לנתבעים רשות להתגונן וזאת בענין טענת ההגנה המרכזית והעיקרית אשר עולה לטעמי מתוך הבקשה והתצהיר – והיא הטענה לפיה חלים סייגיו של סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ובשל כך אין מקום לאכיפה בדרך הנדרשת ע"י התובעת, וזאת כנגד הפקדת ערבות בנקאית לגבי מחצית מסכום התביעה.

משהובהרה ההצעה, תינתן לצדדים כעת שהות קצרה נוספת על מנת להודיע את עמדתם.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"א, 24/05/2011 במעמד הנוכחים.

תמר אברהמי, שופטת

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, אשר קיבלה את הצעת ביהמ"ש כמפורט לעיל והדברים יצוינו שוב כדלקמן למען הסר ספק:

ניתנת לנתבעים רשות להתגונן וזאת בענין טענת ההגנה המרכזית והעיקרית אשר עולה לטעמו של ביהמ"ש מתוך הבקשה והתצהיר – והיא הטענה לפיה חלים סייגיו של סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ובשל כך אין מקום לאכיפה בדרך הנדרשת ע"י התובעת, וזאת כנגד הפקדת ערבות בנקאית לגבי מחצית מסכום התביעה.

מובהר ומודגש כי ניתנת לנתבעים – כפי שנכתב זו הפעם השניה – רשות להתגונן בענין טענת ההגנה הנזכרת לעיל בלבד. זאת גם אם ביהמ"ש לא היה נכון להפנות במסגרת החלטתו לסעיף מסוים בתצהיר, ההגנה עודה מוגבלת לאמור לעיל.

ההפקדה תבוצע בתוך 30 יום מהיום.

ככל שתבוצע ההפקדה, יחולו ההוראות הבאות בענין ההליכים המקדמיים (ככל שלא תבוצע ההפקדה בתוך המועד האמור, תידחה הבקשה והתובעת תהיה זכאית לפסק דין):