חרב נ' ז.ח.פ. בע"מ ואח'

החלטה

בהתאם להסכמת הצדדים, לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית המשפט לרבות תחשיבי הנזק, להלן הצעתי לפשרה.

למען הסר ספק, מדובר בהצעה לפשרה שאין בה כדי לכבול את בית המשפט בבואו לדון בתובענה זו, ובכלל זה בכל החלטה ו/או פסק דין.

א.נתונים

התובע יליד 26.4.1975 . מקצועו פועל.

התובע נפגע בתאונת עבודה מיום 4.5.09.

כתוצאה מן התאונה נקטע מחצית מן הגלל העליון של אצבע II ביד ימין (דומיננטית).

ועדה רפואית של מל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות רפואית בשעור של 7%. הצדדים הסכימו כי לצורך הגשת תחשיבי נזק אלו תהווה נכות זו נכות מוסכמת.

התובע אושפז למשך יומים. לאחר מכן שהה בתקופת אי כושר על פי המל"ל למשך שלושה חודשים.

ב.שאלת האחריות

באשר לנסיבות התרחשות התאונה, התבוע כמעט ואינו מפרט דבר בתחשיב הנזק מטעמו. הנתבתע מפרטתיותר ועולה הששאלה האם ידו של התובע נשכחה במקדח או שמע המפעיל לא שם ליבו כי ידו של התובע שם. יש לשים לב גם כי התבוע עבד אצל הנתבעת רק למשך פחות מחודש ימים עד קרות התאונה. לפיכך הנני מוצאת לנכון לערוך את תחשיב הנזק לפי אחריות בשעור של 85%.

ג. הנזקים

כאב וסבל

הפיצוי המוערך על ידי בגין ראש נזק זה, נכון להיום סך הכל 15,000 ₪.

הפסד שכר לעבר

השכר הרבע שנתי על פי המל"ל- 6,744 ₪.

אעיר כי תלשו השכר אשר צורף מ"ישקר" הינו תלוש הכולל גם דמי הבראה מלאים.

התובע עורך חישוב על פי נכותו, אך לא מציין אם שב לעבודה או מתי. הנתבתע מציינת כי בתום ימי אי הכושר שב לעבודה מלאה.

מדובר בנזק ממשי בעבר ועל כן הפסד השתכרות בעבר מחייב הוכחה.

לפיכך, הנני מציעה פיצוי לפי 3 חודשי אי כושר על פי 7,000 ₪ לחודש, לאור פרק הזמן אשר חלף.