חראנבה נ' גאנם ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 08.10.08.

התובע היה בעלים של רכב מסוג פולקסוואגן פסאט, מ.ר. 2979164 (להלן: "הפסאט"), אותו רכש מהיצרן ביום 23.09.08, היינו כשבועיים לפני מועד התאונה.

תמורת הרכב ששולמה על ידי התובע עמדה על סך של 206,941 ₪. מחיר זה כולל תוספות עבור "איתוראן" וכן אגרת רישוי. הפסאט היה מבוטח בביטוח מקיף על ידי חברת הביטוח "הראל" (הנתבעת 2) אשר ביטחה גם את הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה.

הנתבע 1, נהג בעת התאונה ברכב מסוג מיצובישי, הוא נסע במהירות מופרזת והתנגש ברכב התובע וגרם לו נזקים.

גם רכב המיצובישי היה מבוטח על ידי הנתבעת.

2.בעקבות התאונה, פנה התובע למבטחת הרכב שלו, אשר לאור הערכת שמאי מטעמה (מר סמיר בדארנה) אודות גובה הנזק והכרזתו כ"אובדן להלכה", לקחה את שרידי הרכב ושילמה לתובע פיצוי בסך של 184,484 ₪.

לאחר קבלת הסכום האמור, פנה התובע לנתבעים בדרישה לתשלום יתרת ההפסדים שנגרמו לו, כשפניה זו לנתבעת 2 הייתה בהיותה המבטחת של רכב המיצובישי, היינו צד ג' ולא כמבטחת רכב הפסאט.

בעקבות אותה פניה שולם לתובע סך של 4,728 ₪ על ידי הנתבעת 2 כמבטחת צד ג'.

משלא שולם מלוא הנזק הנטען, הגיש התובע תביעתו שבפניי לחיוב הנתבע 1 ונתבעת 2 בתור מבטחת הנתבע בתשלום פיצוי בגין הנזקים.

הנתבעים מודים בחבות אך חולקים על גובה הנזק.

3.התובע טוען כי בעקבות התאונה נגרמו לו הנזקים כדלקמן:

מחיר רכב הפסאט

206,941 ₪

אגרת רישוי

2,861 ₪

הפסד הנחת פוליסה 7.5%

1,372 ₪

הפסד הנחת העדר תביעות

1,229 ₪