חקמון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 6/1/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות בשיעור 0% מיום 1/2/11 ("ההחלטה").

2.טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה כאשר ניכתה נכות בשיעור 10% בגין מצב קודם, שכן המערער סובל כיום מפריצות דיסק מוכחות, בעוד שבעבר התלונן מדי פעם על כאבי גב עליון, אולם לא התלונן על כאבי גב תחתון.

3.לטענת המשיב, הוועדה נימקה החלטתה וביססה קביעתה בדבר מצב קודם על רישומים רפואיים קודמים למועד התאונה. נטען עוד כי גם ד"ר קליגמן, בחוות דעת מטעם המערער, ייחס חלק מנכותו של המערער למצב קודם.

דיון הכרעה

4.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

5.ביום 6/1/13 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לכירורגיית חזה ומומחה לרפואה פנימית. הוועדה עיינה בחומר הרפואי שעמד בפניה, הקשיבה לתלונות המערער ולדברי בא כוחו שהתלווה אליו, ורשמה אותם בסעיפים 19 ו- 20 לפרוטוקול. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה פרט היטב בסעיף 21 לפרוטוקול. בין היתר, ציינה הוועדה כי קיימת הגבלת תנועות קלה בתנועות עמוד שדרה מותני בעת כיפוף. הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר קליגמן מיום 27/9/12, אשר ציין כי לדברי המערער טרם התאונה הנדונה לא סבל מכל מגבלה בגב תחתון. הוועדה הוסיפה, כי ד"ר קליגמן קבע כי מצבו של המערער טרם התאונה הנדונה מצדיק נכות בשיעור 5%. לאחר שעיינה ברישומים בתיקו הרפואי של המערער, ופירטה אותם בסעיף 23 לפרוטוקול, קבעה הוועדה כי נכותו של המערער תואמת נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 37(7)(א), וניכתה נכות זהה בגין מצב קודם, לפי אותו פריט ליקוי, כך שנקבעה למערער נכות בשיעור 0%.

6.הוועדה פירטה בהחלטתה "רישומים אודות בעיות בעמוד שדרה מותני לאחר תאונה מ- 6/5/03 עם כאבים בגב תחתון והחמרה, ב- 29/8/03 כאבים והחמרה בעמוד שדרה צווארי, כך גם ב- 1/9/03, ב- 27/2/08 תאונה נוספת עם חבלה בצוואר וגב עליון, כאבים והגבלה, ומעבר לכל זאת, ב- 22/11/98 נרשם על כאבים בגב תחתון המתגברים בתנועות ובבדיקה נמצא סימן לסג חיובי משמאל". עינינו הרואות, החלטת הוועדה בדבר מצב קודם מבוססת על רישומים רפואיים מוכחים קודם למועד התאונה, המעידים על קיומה של הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני טרם התאונה הנדונה. לא זו בלבד שמדובר בקביעה רפואית המצויה בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, אלא שגם מסקנת המומחה מטעם המערער, ד"ר קליגמן, תומכת בקביעה רפואית זו. משציין ד"ר קליגמן בחוות דעתו כי לאחר עיון ברישומים הרפואיים, הוא מעריך כי טרם התאונה הנדונה סבל המערער ממגבלה בעמוד שדרה מותני, המקנה 5% נכות, קשה לקבל את טענת המערער לפיה לא סבל בעבר מכאבי גב תחתון.

7.המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שהוועדה פעלה בדיוק על פי הלכת מרגוליס (דב"ע נג/ 01- 46 יצחק מרגוליס – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364). קביעת הוועדה בדבר ניכוי מצב קודם מנומקת ומפורטת, ולא מצאתי שנפלה בהחלטתה טעות משפטית.

8.לאור כל האמור, הערעור נדחה.

9.אין צו להוצאות.

10.לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ג, (05 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: