חקירת נסיבות מותה של רב"ט טובית רדקליף ז"ל

1. בתאריך 22/02/15, מוצאי שבת, נמצאה רב"ט טובית רדקליף ז"ל, ירויה בראשה וללא רוח חיים. טובית שירתה כלוחמת יהלום במחלקה 3 סוללה ב' בגדוד יטנ"ם XXX של ההגנה האווירית של חיל האוויר, והיא נמצאה בעמדת השמירה הפנימית של מחנה גדוד הנ"מ בבסיס חיל האוויר בפלמחים. בשעה 00:25, נקבע מותה במקום. החלטה זו תעסוק בחקירת נסיבות המוות.

א. המסגרת הנורמטיבית

2. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי) נכלל פרק העוסק בחקירת סיבות מוות. הוא דומה במידה רבה להסדר הקיים בחוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח-1958. סעיף 298א(א) לחוק השיפוט הצבאי קובע כי כאשר מת חייל ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, ניתן לבקש מנשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על חקירת סיבת המוות. סעיף 298ח קובע כי השופט החוקר רשאי להחליט אם יש או אין בראיות שהובאו לפניו כדי להוכיח את סיבת המוות, והוא נדרש לפרט את תוצאות חקירתו.
3. בפסיקה נקבע כי הליך חקירת סיבת המוות הוא מכשיר משפטי חשוב לגילוי הנסיבות שאפפו את המוות, בייחוד באותם מקרים בהם לא יזמו הרשויות המופקדות על אכיפת החוק חקירה נאותה, בין משטרתית ובין אחרת.
4. בבג"צ 535/89 ריצ'וול נגד שופט בית-משפט השלום בחיפה, פ"ד מד(1), 441, 447 (להלן: פרשת ריצ'וול) הובהר כי:

"מי שבן משפחתו נמצא מת עם כדור בראשו, אינו מבקש רק לדעת אם הבדיקה לאחר המוות אכן הוכיחה שכדור אקדח גרם לפגיעה ברקמה העדינה של המוח וכתוצאה מכך למוות. המחוקק ביקש לאפשר לו קבלת מענה שיפוטי לשאלות, איך אירע הדבר והאם ניתן לגלות את מי שעשה את המעשה, והאם, למשל, המנוח שלח יד בנפשו או שמא מישהו אחר שלח בו את ידו...

הצורך בזיהויה של סיבת המוות גורר אחריו גם את ניסיון זיהויו של הממית...

סיכומם של דברים, סיבת המוות כוללת תשובה לשאלות הבאות: מי המת, מתי, איך ואיפה נגרם מותו; ואם יש חשש שמותו נגרם בעבירה, מי החשוד בביצועה של העבירה, אם הוא ניתן לזיהוי או לגילוי. אם עולה בפני השופט החוקר טענה - לפי סעיף 19 - הנתמכת בראיות לכאורה, לפיה יש חשש שהמוות נגרם בעבירה, הרי על השופט להתייחס לכך במסקנותיו במסגרת קביעת עמדתו לגבי החשש האמור". (עמ' 451-454)

5. בבג"צ 66/81 המפקח הכללי של משטרת ישראל נגד שופט בית משפט השלום ברמלה, פד"י ל"ה(4), 349, אשר אומץ בהסכמה בפרשת ריצ'וול נקבע כי: "שאלת המפתח היא אם קיים יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה".
6. חקירת סיבות המוות היא בעלת סממנים שיפוטיים דומיננטיים.[1] דיני הראיות המנחים הליכי משפט רגילים אינם חלים בהליך, בהיותו הליך אינקוויזיטורי. על השופט החוקר לשוות לנגד עיניו, מחד גיסא, את העובדות וההסברים, שיש בהם כדי להצביע על ביצועה של עבירה, ומאידך גיסא, את העובדות וההסברים, שיש בהם כדי לשלול ביצועה של עבירה. ההכרעה איננה מתמטית והיא מתבססת על מבחנים של שכל ישר המתחשבים בניסיון החיים.
7. בהתאם לכללים אלה, ערכתי חקירה מקיפה בניסיון להשיב על השאלות שהתעוררו, כפי שיפורט להלן. אך תחילה יש לפרט על חקירת המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) שנערכה בעקבות האירוע, עוד טרם נפתח ההליך נושא הדיון, ולסקור את השתלשלות ההליכים שבאה בעקבותיה.

ב. חקירת מצ"ח

8. בתאריך 22/02/15, בשעה 1:05, הגיעו לזירה שבעה חוקרים וקצינים של המשטרה הצבאית החוקרת ואיתם צוות שוטרי משטרת ישראל, אנשי המעבדה לזיהוי פלילי, מפקדיה הבכירים של המנוחה, גורמי רפואה ועוד.
9. מבלי להכביר מילים, אציין בנוגע לחקירה, כי כבר בליל האירוע נחקר הצוות הרפואי שהגיע למקום וכן מפקדי היחידה, העדים שהגיעו ראשונים לזירה וחבריה של המנוחה ליחידה. עד השעה 05:00 בקירוב נגבו 19 הודעות. בימים שלאחר מכן, נחקרו מפקדים אחרים ביחידתה, חבריה ליחידה, אנשי צוות רפואי נוספים וחברי ילדות של המנוחה. העדים שנכחו בזירה ערכו שרטוטים והם צורפו לתיק החקירה. מצ"ח פגשה פעמיים במשפחת המנוחה ותיעדה מפגשים אלו בתיעוד אודיו. בסך הכל, נגבו 47 הודעות מן העדים במהלך החקירה.