חע"ק 4888-07-14 מדינת ישראל נ' שכטמן

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום, לפיו ביום 16.8.13 בשעה 15:41, פעלה בניגוד לסעיף 15 א' לחוק עזק לאשדוד (הסדרת מקומות רחצה) תשל"ו - 1976, בכך שקיבלה אות אזהרה או הוראה ממציל, מסדרן או מפקח למניעת סכנה לעצמו או לאדם אחר, או למניעת הפרעה למתרחצים או לשמירת הסדר ולא שעתה להוראה זו.

במענה לכתב האישום, במסגרת הדיון שהתקיים ביום 8.7.14, טענה הנאשמת כי הגיעה לחוף הים, כבכל ששי-שבת, יחד עם חברתה, ובהמשך הצטרף בן זוגה. הנ"ל נכנסו למי הרחצה, לפתע הגיע פקח ואמר להם לצאת מן המים. הנאשמת ציינה, כי ידוע לה שמדובר בחוף המיועד לגלישה, אולם לטענתה, על אף שהיו במקום מתרחצים נוספים, הפקח פנה רק אל הנאשמת, בן זוגה וחברתה בדרישה לצאת מן המים, לא פנה לשאר המתרחצים, ולא רשם לחובתם דו"ח, וזאת, לשיטתה, מאחר והיה מדובר בעובדי עירייה. למעשה, הטענה שהועלתה מפי הנאשמת הינה טענה להגנה מן הצדק, בהיות האכיפה שננקטה כנגדה, פסולה, מאחר והינה בררנית וסלקטיבית. משכך, ולאור הטענות האמורות, נקבע התיק להוכחות.

מטעם המאשימה העיד הפקח מר דודו כהן, אשר רשם את הדו"ח. הנאשמת העידה מטעם עצמה.

הפקח העיד, כי הגיע לחוף על מנת לרשום דו"חות לנערים שסירבו לצאת מהמים. הנאשמת הייתה בחוף עם חברתה, וצעדה לכיוון המים, תוך שהפקח קורא להן ומבקש מהן שלא יכנסו למים, משום שמדובר בחוף שבו הרחצה אסורה. הפקח ציין, כי חברתה של הנאשמת הקשיבה לקריאה, ויצאה מן המים, אולם הנאשמת המשיכה ונכנסה לתוך המים, לא שעתה לפנייתו, ועל כן נרשם לה דו"ח. עדות הפקח היתה קצרה, פשוטה בתכלית וברורה, תוך שהפקח מסר את מלוא הפרטים ביחס לאירוע, במסגרתו נרשם הדו"ח לנאשמת. עדותו עוררה אמון.

הנאשמת, במסגרת עדותה, הודתה כי רחצה במים, וכי ידעה שמדובר בחוף המיועד לגלישה, ועל כן אסור לרחצה. כמו כן, אישרה את טענת הפקח, כי אכן התבקשה על ידו לצאת מהמים, אולם במענה לפניית הפקח הפנתה אותו למתרחצות נוספות אשר שהו במים, ואשר לטענתה, אליהן לא פנו בדרישה לצאת מהמים, וטענה, כי הסיבה לכך נעוצה בהיותן עובדות עירייה.

כאמור, טענת ההגנה אשר בפי הנאשמת הינה טענת "הגנה מן הצדק", לפיה ננקטו כנגדה הליכי אכיפה בררניים וסלקטיביים, שעה שנרשם דו"ח רק כנגדה, בעוד שבמים שהו מתרחצים נוספים, אשר כנגדם לא נרשם דו"ח.