חע"ק 41958-11-14 מדינת ישראל נ' נאור

בפני בקשה לתיקון כתב אישום.

1.ברקע לבקשה, כתב אישום שהוגש כנגד הנאשם ביום 5.10.14 בעבירה לפי סעיף 58 לחוק עזר לכפר שמריהו (מניעת מפגעים), התשס"ח-2008. מדובר בעבירה של ברירת קנס, כשגובה הקנס לתשלום עמד על סך של 320 ₪.

2.בדיון שהתקיים ביום 25.03.15 כפר הנאשם במיוחס לו, אלא שאז התברר כי בכתב האישום חסרות העובדות המהוות את העבירה. כל שצוין במסגרת העובדות היה מועד ביצוע העבירה ומיקומה. המעשה המיוחס לנאשם לא נזכר כלל בכתב האישום. או אז, הגישה המאשימה בקשה לתקן את כתב האישום ולהוסיף לפרק העובדות כי במועד כלשהו החל מחודש ספטמבר 2014, הנאשם הסיר את לוחית המספר מביתו בניגוד להוראות המאשימה ועל אף התראות שניתנו לו על ידה.

3.לדברי המאשימה, מדובר בתיקון הנדרש על מנת שכתב האישום "יהיה נהיר ומובן יותר", ולטענתה, תיקון כתב האישום בשלב זה אין בו כדי לקפח את הנאשם בהגנתו ולא ייגרם לו כל נזק.

4.הנאשם התנגד לבקשה. לדבריו, אין מדובר בהבהרה כי אם בתיקון נרחב של הוספת פרק שלם שלא בא זכרו בכתב האישום. המאשימה נהגה ברשלנות רבתי שעה שהגישה כתב אישום על גבי טופס סטנדרטי מבלי שמילאה אותו כנדרש. תיקון כתב האישום כיום, בחלוף למעלה מ-7 חודשים ממועד הגשתו, כשמדובר בעבירה של ברירת קנס יגרום לו עינוי דין ופגיעה באימון הציבור כלפי המאשימה ומערכת המשפט. הוא הוסיף כי התיקון בשלב זה יגרום לו הוצאות מיותרות שכן יהיה עליו להתייצב פעם נוספת עם עורך דינו לישיבת הקראה. לכן, נתבקש, כי ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת המאשימה הוא יחייבה בהוצאות.

5.צודקת ב"כ המאשימה כי הכלל לגבי תיקון כתב אישום בשלב שלאחר תחילת המשפט הוא שלא יהיה בכך לקפח את הנאשם בהגנתו ושניתנה לנאשם אפשרות סבירה להתגונן. לא יכולה להיות מחלוקת כי במקרה זה, תיקון כתב האישום בשלב זה, לא יקפח את הגנת הנאשם, שכן לא זו בלבד שטרם החלו ההוכחות אלא שעד עתה הוא כלל לא יכול היה להתגונן שכן הוא לא ידע מה מיוחס לו.

6.עם זאת, לא ניתן לקבל את עמדת המאשימה כי עקב תיקון כתב האישום לא צפוי להיגרם לנאשם כל נזק. כאמור, מדובר בעבירה של ברירת קנס, לגביה יש חשיבות להכרעה סמוך ככל הניתן לאירוע המיוחס לנאשם, בין היתר מהטעם של חולשת הזיכרון ומניעת עינוי דין בעבירה, שהיא עבירה קלה. מטעם זה נקבע, למשל, כי בעבירות קנס לא יוגש כתב אישום או הודעה על תשלום קנס בחלוף שנה ממועד ביצוען (תיקון מס' 11 לחוק סדר הדין הפלילי, ה"ח 1937, תשמ"ט, 102. וראו גם: בג"ץ 1618/97 סצ'י נ' עיריית תל-אביב-יפו,פ''ד נב(2) 542 (1998)). יש גם לזכור, כי בעבירות מעין אלו, בדרך כלל, מתקיימת ישיבת הקראה ובמידת הצורך ישיבת הוכחות אחת. פעמים רבות מסתיים הדיון כבר בישיבת ההקראה. משמעות התיקון בשלב זה היא קביעת ישיבת הקראה נוספת כשלא הייתה לכך כל הצדקה. צודקת ב"כ הנאשם כי לא היה כל מקום להגדיר את התיקון המבוקש כתיקון הנדרש להבהרת כתב האישום, כפי שטענה ב"כ המאשימה בבקשתה, שכן מדובר בשינוי מהותי של הוספת כמעט כל החלק העובדתי שבלעדיו, על פניו, אין כל משמעות לכתב האישום. אין ספק כי לא היה כל מקום להגיש את כתב האישום כפי שהוגש תחילה, וצודקת אפוא, ב"כ הנאשם כי התרת התיקון מחייבת חיוב המאשימה בהוצאות הנאשם.

7.התוצאה היא אפוא, כי התיקון יותר בכפוף לתשלום הוצאות הנאשם בסך של 600 ₪. בשים לב לגובה קנס המקור, תודיע ב"כ המאשימה לבית המשפט, בתוך 10 ימים, אם היא עומדת על בקשת התיקון. במידה ותשובתה תהיה חיובית, כתב האישום יתוקן והמאשימה תשלם לנאשם הוצאות בסך של 600 ₪ בגין הדיון שהתקיים.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ה, 05 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: