חסנין נ' הועדה לתכנון ובניה גבעות אלונים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ט' עראפת) מיום 6.9.2010, שקיבל ערעור על החלטת רשם בית משפט השלום בנצרת (כב' הרשם ר' קודסי) מיום 24.2.2010

פסק דין

ההתדיינות בין בעלי הדין סבה סביב פרשנותה של הוראה אופרטיבית בפסק דין של בית משפט השלום בעכו, שחייב את המבקש בכפל אגרה, "בניכוי כפל כל סכום ששולם על חשבון הבניה בתיק זה". המבקש ביקש, במסגרת טענת פרעתי בלשכת ההוצאה לפועל, לצוות על ניכוי סכומי כסף, ששולמו בקשר עם בנייה באותה חלקה, וכב' הרשם קודסי אכן השתכנע, וציווה על הניכוי. אלא שערעור שהוגש לבית משפט השלום נתקבל, משהשופט קמא סבר, כי אין מדובר באותה בניה, כמצוות בית המשפט השלום בעכו, ולכן אין מקום לניכוי.

על החלטה זו מלין המבקש, בבקשת רשות ערעור שהניח לפניי.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה לא ראיתי כי היא מצריכה תשובה, ולכן אדחנה מייד, בגדרה של תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בקצירת האומר אציין, כי מקובלת עליי פרשנותו של השופט קמא, ביחס למשמעות הציווי שציווה בית משפט השלום בעכו. בבירור נראה הדבר, כי אין מדובר באותה בניה, אליה התייחס בית משפט השלום בעכו, ולכן אין כל מקום לניכוי סכומי כסף בקשר עם הבניה הקודמת, השונה בתכלית מזו הנוכחית. ליתר פירוט הנני מפנה לפסק הדין של בית משפט השלום, על נימוקיו הנרחבים, כולם מקובלים עליי והנני מאמצם.

הבקשה נדחית, אפוא.

משלא נתבקשה תשובה – לא אתן צו להוצאות.

ניתן היום, א' חשון תשע"א, 09 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: