חסן נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית, זאת לאחר שהמבקש נפסל מינהלית, למשך 60 ימים ע"י קצין משטרה בגין חשד שעבר עבירה של גרימת תאונת דרכים שהסבה נזק לגוף ולרכוש.

2.כעולה מחומר הראיות, נהג המבקש בתאריך 8/2/12 ברכב מסוג הונדה בכביש 4, במהלך נסיעתו סטה שמאלה ופגע בגדר ההפרדה. כתוצאה מכך נפגע המבקש. המבקש נבדק באותו יום בחדר המיון בבית החולים "הלל יפה". מהתעודה הרפואית של חדר המיון עולה כי למבקש לא נותרו סימני חבלה חיצוניים כתוצאה מהתאונה, כי הוא בהכרה מלאה ומצבו יציב. המבקש שוחרר עוד באותו יום לביתו.

3.ב"כ המבקש טען כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת, זאת היות וחזיר בר הפריע למבקש במהלך נסיעתו והוא נאלץ לסטות.

כמו-כן, מציין ב"כ המבקש כי הקצינה הפוסלת קבעה כי המבקש מסוכן אך ורק בשל היותו נהג חדש, ובכך יש פגם מהותי.

לאור זאת, מבקש ביטול הפסילה.

4.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. ב"כ המשיבה טוען כי אין המדובר בתאונה בלתי נמנעת. כמו-כן, לטענתו, הקצינה הפוסלת קבעה כי המבקש מסוכן לא רק בשל היותו נהג חדש, אלא גם בשל העובדה כי יש יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום.

5.מחומר הראיות הקיים בתיק עולה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה. השאלה האם המבקש הופתע ע"י חזיר בר אם לאו, אינה רלבנטית לדיון הנוכחי, ועניינה להתברר בהליך העיקרי אם וכאשר יוגש כתב אישום.

על כן, הסמכות של קצין המשטרה לפסול את המבקש פסילה מינהלית בהתאם להוראות סעיף 47 לפקודת התעבורה קיימת.

6.בנסיבות אלו, יש לפנות ולבחון את שאלת מסוכנותו של המבקש.

7.אומנם מדובר בחשד לעבירה של תאונת דרכים שהסבה נזק לגוף ולרכוש, אך יחד עם זאת, עיון בגיליון חדר המיון מלמד על כך שהמבקש שהוא לכאורה הנפגע לא נחבל כלל.

(ראה: תעודה רפואית מחדר מיון בה מצויין כי למבקש אין סימני חבלה חיצוניים כלשהם).

במצב דברים זה נראה כי מדובר בעבירה הנמצאת במדרג לא גבוה יחסית של חומרה.

לכך, יש להוסיף את העובדה שעל אף שהמבקש הינו נהג חדש, הרי שבתקופה של שנה ותשעה חודשים מאז שקיבל רישיון, לא נרשמו לחובתו עבירות כלשהן, וזוהי הפעם הראשונה שהוא חשוד בעבירה.

8.גם מדו"ח הפעולה שנערך סמוך לתאונה עולה כי הנזק שנגרם לרכב הינו נזק קל בלבד.

9.במצב דברים זה נראה שהאיזון הראוי אינו מצדיק פסילה בת 60 ימים.

אכן, ניתן לצפות מנהג חדש שינהג במשנה זהירות.

על כן, אינני סבורה כי קמה הצדקה לביטול הפסילה באופן מוחלט, אך דומני כי פסילה בת 60 ימים אינה מידתית בנסיבות העניין.

10.במצב דברים זה אני מעמידה את תקופת הפסילה על 30 ימים.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ב, 08 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.