חסן נ' המטרופולין היווני קתולי (מקליט) של הבישופת של עכו חיפה, נצרת ושאר הגליל

פסק דין

1.התובע עבד בתור שומר (ובתפקידים אחרים, לטענתו) בבית הספר אלקליריקיה - סמינר סנט ג'וזף בנצרת (להלן: "בית הספר"), שבבעלות הנתבעת, החל מ- 1.9.1990 ועד לפיטוריו ב-27.9.2010. התובע התקבל לעבודה על ידי מי שהיה בזמנו מנהל בית הספר, האב אמיל שופאני (להלן: "האב שופאני"). האב שופאני כיהן כמנהל בית הספר במשך תקופה ארוכה עד שהופסקה העסקתו על ידי הנתבעת החל מ- 1.9.2009. באותה תקופה - ובשל טענה של אי סדרים כספיים בבית הספר, פוטרו גם בעלי תפקידים אחרים - חשב בית הספר והמזכירה ומונה מנהל חדש, מר עבדאללה ג'ובראן.

2.לטענת התובע, לאחר פיטוריו של האב שופאני ומינוי של מנהל חדש לבית הספר, השתנה היחס כלפיו ואף הורעו תנאי עבודתו. כדוגמא, מציין התובע כי במהלך חופשת הקיץ בבית הספר הוא נהג לעבוד יום עבודה מקוצר, כשלוש שעות אחר הצהריים בלבד. בשנת 2010 הוא נדרש לעבוד במהלך החופשה במתכונת מלאה, מהבוקר ועד שעות אחר הצהריים.

ביום 1.9.2010 הוזמן התובע לשיחה אצל המנהל הכללי בנתבעת, מר אוסאמה מטר (להלן: "מר מטר") במשרדי הנתבעת בחיפה. באותה הזדמנות הודיע מר מטר לתובע כי הנתבעת שוקלת לעשות קיצוצים ולפטר אותו. התובע התבקש לשהות בחופשה ולא להגיע לעבודה בבית הספר עד לקבלת החלטה.

התובע טען בכתב התביעה כי הוא יצא מהפגישה המום, נרגש ונסער ולא ידע את נפשו מרוב כעס וצער. כשהיה בנסיעה ברכבו באותו יום בחזרה לביתו הוא הרגיש כאבים חדים בחזה, ומשאלה לא חדלו התקשר לאשתו שהזמינה אמבולנס אשר הוביל אותו לבית החולים האנגלי בנצרת, שם עבר צינתור ואובחן אוטם שריר הלב. כמו-כן, לאור הצער הרב שנגרם לתובע בשל ההחלטה של מר מטר על הפסקת עבודתו, הוא נקלע למצוקה נפשית ולדיכאון, מה שחייב אותו בפנייה לטיפול נפשי.

התובע שהה בחופשת מחלה שבמהלכה הוזמן לפגישה נוספת עם מר מטר ביום 27.9.10. התובע שאל את מר מטר האם יש צורך להתייצב עם עורך דין וזה השיב לו שאין צורך בכך.

בפגישה הודיע מר מטר לתובע על פיטוריו, בטענה של "קיצוצים". התובע השיב כי הטענה אינה נכונה, בעוד שידוע כי נקלטו עובדים חדשים בבית הספר.

התובע טען בתביעתו כי פיטוריו בזמן שהותו בחופשת מחלה הינם בניגוד לדין. כן, טען כי הנימוק לפיטורים (קיצוצים) אינו אמיתי וכי הוא פוטר ממניעים זרים, מסיבות פסולות, ללא שום הצדקה ו/או סיבה עניינית וחרף תפקודו הטוב והתקין, כאשר ככל הידוע לו סיבת הפיטורים קשורה למערכת היחסים העכורה ששררה בין הנתבעת ובין האב שופאני. כן, טען התובע כי השימוע לא היה כן ואמיתי. מדובר בפיטורים בחוסר תום לב, תוך פגיעה קשה בתובע, שהיה עובד מסור של הנתבעת במשך יותר מ-20 שנים.

על כן, ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב ו/או שלא כדין וללא שימוע ובפיצוי בגין עוגמת נפש.

כמו-כן, טען התובע כי הוא זכאי ליתרת פיצויי פיטורים, כאשר יש להביא בחשבון בגין אלה רק את הסכום שהופקד בקרן "מבטחים" עבור פיצויי פיטורים בלבד (ולא את סכומי התגמולים).

התובע אף טען בכתב התביעה כי הנתבעת הפרה התחייבות מפורשת למתן זכויות פנסיה ועל כן הוא זכאי לזכויות שוות ערך לפנסיה. אולם, במהלך הדיון התברר כי הוא מקבל תשלום מקרן "מבטחים" בשל אי כושר לעבוד (ראו ע' 12 לפרוטוקול הדיון). ב"כ התובע לא חזר על רכיב תביעה זה בסיכומיו ויש לקבוע שהוא הוזנח.

3.הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי נערך לתובע שימוע ביום 27.9.10 וביום 14.10.10 הוא פוטר לצורכי צמצום הוצאות בית הספר, עקב העדר הצורך במשרת התובע.

לגרסת הנתבעת, פיטורי התובעת היו בהליך כדין, והם בגדר פררוגטיבה לגיטימית של המעסיק לנהל את מקום העבודה.

בניגוד לטענת התובע, לבית הספר לא נקלט שום עובד שמירה ו/או אבטחה חדש וכי מערך האבטחה בבית הספר אף הוחלף במיקור חוץ של חברת שמירה ואבטחה.

לטענת הנתבעת, התובע מנסה להעמיס על פיטוריו ליקויים רפואיים וסימפטומים קודמים שהיו לו לפני ה-1.9.10. לפי התיעוד הרפואי התובע סבל מכאבים דומים בחזה כחצי שנה והוא סובל מדיכאון ומהפרעות דחק פוסט טראומטית מזה שנים רבות. בעת הפיטורים התובע היה כשיר לעבודה במשרה מלאה ולא היה זכאי לדמי מחלה.

הנתבעת טענה כי פיטורי התובע היו כדין, והוא אינו זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני.

באשר לפיצויי פיטורים, טענה הנתבעת כי התובע קיבל את מלוא הפיצויים המגיעים לו על ידי שחרור כספי המבטחים ותשלום נוסף בתור השלמה (בסך 11,200 ₪). לדברי הנתבעת, יש להביא בחשון כל הסכומים שהוקפדו ב"מבטחים" בהתאם לצו בדבר אישור תשלום לקופת תגמולים כפיצויי פיטורם (י.פ. 1261 ע' 1257) שניתן מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים").

4.במסגרת הדיון המוקדם אשר התקיים בפני רשם, נוסחו מוסכמות ופלוגתאות.

כך, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות הבאות:

א.התובע עבד בשירות הנתבעת מ- 1.9.90 עד ליום 14.10.10, אז פוטר מעבודתו.