חסן ואח' נ' פלח ואח'

פסק דין

1.ביום 29.10.10 נהג התובע ברכבו, כשלטענתו הגיעה מולו הנתבעת 1 כשהיא נוהגת ברכב מבוטח על ידי הנתבעת 2, סטתה לנתיב נסיעתו, פגעה בחוזקה ברכבו, הדפה אותו לעבר רכב נוסף וגרמה לנזקים המסתכמים ב-18,399 ₪ (נזק על פי דוח שמאי, שכר טירחת שמאי והוצאות שונות).

הנתבעת טענה כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע אשר נהג בשכרות, במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, הוא זה שסטה מנתיב נסיעתו ופגע בחזית רכבה.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על סך 11,253 ₪ הכוללים את הנזק ואת ההוצאות השונות שנגרמו בעקבות התאונה.

2.במועד הדיון העיד התובע כי הנתבעת הגיעה מולו והיתה עסוקה בשיחה עם הנוסעת שישבה לצידה, ועל כן סטתה מנתיב נסיעתה.

התובע ניסה להעיר את תשומת ליבה ולברוח מההתנגשות הצפויה תוך הצמדות לרכב חונה, אולם כל זה ללא הועיל והתובעת פגעה בצד שמאלי קדמי של רכבו וגרמה לנזק אשר הביא לאובדן כללי של הרכב.

התובע נחקר על הנסיבות, חזר על תיאור התאונה, על אחריותה של הנתבעת לסטיה לכיוונו, והכחיש כי היה לו חלק בקרות התאונה.

התובע הציג מסמך מהמשטרה לפיו תיק החקירה כנגדו נסגר.

3.הנתבעת (התובעת שכנגד) העידה כי היא נסעה עם חברתה באותו רחוב, ראתה את התובע מגיע ממול במהירות מופרזת ובנסיעה מזגזגת, היא ניסתה להתחמק ממנו, אולם מאחר ומדובר בכביש צר ובכלי רכב שחונים משני הצדדים, היא לא הצליחה והתאונה היתה בלתי נמנעת.

לדברי הנתבעת, המשטרה שהגיעה למקום בדקה את כמות האלכוהול בדמו של התובע והוא נכשל בבדיקה.

מטעם הנתבעת העידה גם חברתה, לילך מימון, ואף היא תיארה כיצד נסע התובע בנסיעה ישר לכיוון רכבן, עד שהן נאלצו לסטות לנתיב נסיעתו, אלא שגם הוא סטה בחזרה וכך התרחשה התאונה בין שני כלי הרכב.

4.הצדדים הציגו תמונות של כלי הרכב ושל מקום האירוע, ונראה כי אכן מדובר בכביש צר שאינו מאפשר מרחב תימרון רב, כאשר בתמונה נראה כי רכבה של הנתבעת עומד בסטיה למסלול הנסיעה אל תוך מסלול נסיעתו של התובע, ומהצד נראה גם הרכב אליו נהדף התובע על פי טענתו, ובו פגיעות מעיכה.

לא הובאו ראיות בנוגע לחקירת המשטרה שנערכה או להיותו של התובע שתוי, והתיק כאמור נסגר.

5.יאמר כי גירסת שני הצדדים יכולה להתאים לתנאי הדרך ולנסיבות שפרטו, כאשר התמונות מחזקות יותר את גירסת התובע, ואילו עדות הנתבע וחברתה שהיו מהימנות בעיני מהוות משקל נגד ומבססות גירסה אחרת למה שאירע.

בהעדר חקירה ממצה של המשטרה או החלטה להעמיד לדין מי מהצדדים, ולנוכח פני הדברים המצטיירים מהתמונות, הדעת נותנת כי לשני הצדדים אחריות לקרות התאונה, וכי כל אחד מהם תרם את חלקו באשר להתרחשותה ולנזק שנגרם לעצמו ולצד שכנגד, בין אם בסטיה ובין שיקול דעת מוטעה.

בנסיבות אלו יהיה כל צד אחראי לנזק שנגרם לרכבו, מאחר ולא הורם הנטל ברמה המספיקה להוכיח את אחריות הצד שכנגד לגרימת הנזק.

התוצאה היא ששתי התביעות נדחות. כל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תחזיר את התמונות המקוריות לתובע.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ב, 2 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: