חסן(אסיר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט קמא, כב' השופטת אוסילה מיום 2/7/12 שהורתה על הארכת מעצרה של החשודה עד ליום 4/7/12.

ב"כ העוררת טען בפני טענות שיש בהן טעם.

אכן השאלה היא האם מחומר הראיות יש כדי להקים חשד סביר לכך שהעוררת קשורה לעבירות המיוחסות לה.

ניתן לומר שאין מחלוקת שקיים סכסוך בין העוררת לבין המתלונן, וכי מעצם קיומו של סכסוך זה, מתעורר חשד. השאלה אם החשד מגיע לכדי "חשד סביר" הדרוש בהליכי מעצר לצורך הארכת מעצר של חשוד.

זהו קושי מובנה בשלב בו אנו מצויים, שלב של בקשה למעצר לצורך חקירה. החקירה דרושה כדי לבדוק את אותו חשד סביר, לאששו או להפריכו ולראות אם אכן אותו חשש מתגבש לכלל ראיות. כפי שמלמד ניסיון החיים, לעיתים קרובות, החשד נמוג בסופו של דבר, מופרך, או לא מתגבש לראיות שמאפשרות הגשת כתב אישום.

נראה שגם בית משפט קמא התלבט בעניין, בין היתר, בציינו "בשלב זה, כאמור, לא שוכנעתי כי ניתן לאיין את עילת המעצר שעניינה החשש משיבוש בשעה שהחשודה משוחררת לחלופת מעצר רחוקה ככל שתהיה".

בית משפט קמא לא נעתר למלוא בקשת המבקשת, שביקשה הארכת מעצר ל – 8 ימים והסתפק בהארכת מעצר לתקופה קצרה ביותר. הדיון נערך ביום 2/7/12 והמעצר הוארך עד ליום 4/7/12.

בית המשפט יוצא בשלב זה, מהנחה של חזקת החפות, אך יחד עם זאת, שיקול מרכזי שבית המשפט שוקל הינו צרכי החקירה בהתקיים העילות הדרושות כאמור.

עיינתי בפועלות החקירה שבוצעו עד כה ובפעולות החקירה המבוצעות ו/או שיבוצעו מאז החלטת בית משפט קמא, ועם כל ההבנה לטענות ב"כ העוררת, נראה לי שאין מנוס מדחיית הערר על מנת לאפשר למשיבה לבצע פעולות חיוניות כפי שפורט בדוח הסודי, פעולות שאין ספק שלא ניתן לבצען אם העוררת תשוחרר לחלופת מעצר.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הערר.

ניתנה והודעה היום י"ג תמוז תשע"ב, 03/07/2012 במעמד הנוכחים.

יוסף בן-חמו, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: