חסיד נ' בורשטיין ואח'

פסק דין

א. מבוא

1.בפני שני תיקים מאוחדים שעניינם בבקשות רשות ערעור על ארבע החלטות של כב' הרשם יעקובי דורון (להלן: "הרשם") בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-26552-08-1 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), בנוגע לעסקת מכר של זכויות המבקש- החייב בתיק ההוצל"פ בנכס מקרקעין לבנו של הזוכה בתיק ההוצל"פ בדרך של קיזוז מהחוב בתיק ההוצל"פ, ולשכר הטרחה שנפסק לכונס הנכסים שמונה במסגרת תיק ההוצל"פ לצורך מימוש נכסי החייב לסילוק החוב, ששימש כל העת כב"כ הזוכה בתיק.

2.ברע"צ 17264-11-09 (להלן: "התיק הראשון") הגיש המבקש בר"ע על שתי החלטות שניתנו ע"י הרשם ביום 27.10.09 שעניינן בקשת החייב לביטול עסקת המכר של זכויות החייב בנכס לבנו של הזוכה בתיק ההוצל"פ וקיזוז התמורה שהתקבלה בגין עסקת המכר מהחוב בתיק ההוצל"פ.

3.ברע"צ 18645-11-09 (להלן: "התיק השני") הגיש המבקש בר"ע על שתי החלטות שניתנו ע"י הרשם מיום 27.10.09 בעניין שכר הטרחה שנפסק לכונס הנכסים ששימש גם כב"כ הזוכה בתיק ההוצל"פ.

4.המשיבים הגישו בקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה להוצאות. בהחלטתי מיום 22.11.09, קבעתי כי אדון בבר"ע כבערעור עצמו, והורתי למערער להפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 5,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים.

5.בהחלטתי מיום 14.12.09 הורתי על איחוד הדיון בשני התיקים, והחלטתי לדון בבקשות רשות הערעור כבערעורים עצמם, על סמך כתבי הטענות שהגישו הצדדים.

ב. רקע הדברים

6.המערער הוא החייב (להלן: "המערער" או "החייב") והמשיב 2 הוא הזוכה בתיק ההוצל"פ (להלן: "הזוכה").

המשיב 1 הוא ב"כ הזוכה, אשר מונה במסגרת תיק ההוצל"פ לכונס נכסים על שלושה נכסים של החייב (להלן: "הכונס"), ביניהם מקרקעין הרשומים כחלקות 21 ו-26 בגוש 10580 בעיר חדרה (להלן: "הנכס").

המשיב 3 הוא בנו של הזוכה, שרכש את הנכס לאחר שעסקת המכר אושרה ע"י הרשם במסגרת תיק ההוצל"פ (להלן: "המשיב 3").

7.ביום 6.4.09 ערך הכונס התמחרות לצורך מכירת הנכס. בתחילת ההתמחרות הודיע הכונס כי הרשם אישר את השתתפותו של המשיב 3 בהתמחרות. בסוף ההתמחרות הוכרז המשיב 3 כזוכה לאחר שהציע את הסכום הגבוה ביותר, בסך של 525,000 ₪ בצירוף מע"מ.

בתום ההתמחרות, חתם המשיב 3 על הסכם מכר הזכויות בנכס (להלן: "הסכם המכר").

ביום 20.4.09 נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם המכר (להלן: "התוספת"). בתוספת נקבע, כי ככל שלא יהיו בקופת הכינוס די כספים לצורך ביצוע תשלומי המיסים, יהיה רשאי המוכר לתת על כך הודעה בכתב לקונה, ואז יעמיד הקונה לטובת קופת הכינוס את הכספים הדרושים לצורך ביצוע התשלומים, עד שיתקבלו בקופת הכינוס כספים וניתן יהיה להחזיר לקונה את הכספים ששילם בגין תשלומי המיסים ששילם.

8.ביום 21.4.09 הגיש הכונס בלשכת ההוצאה לפועל בקשה לאישור ההתקשרות עם המשיב 3 בהסכם המכר (להלן: "הבקשה הראשונה לאישור עסקת המכר").

בתשובתו מיום 4.5.09 התנגד המערער וטען כי השתתפותו של המשיב 3 פגעה בהליך ההתמחרות מאחר שלטענתו המשתתפים האחרים בהתמחרות הבינו שמדובר ב"משחק מכור" שכן המשיב 3 העלה שוב ושוב את סכומי ההצעה והדגיש כי הוא אינו מתכוון לשלם את סכום ההצעה אלא לקזז את התמורה מהחוב בתיק ההוצל"פ, וכך סילק מדרכו את כל ההצעות האחרות ונותר עם הצעה בסכום נמוך באופן משמעותי משוויו הריאלי של הנכס. על כן, ביקש המערער לערוך התמחרות פעם נוספת, ולחלופין לאפשר לו או לאחיו לפדות את הנכס בערכי נטו, דהיינו, כנגד אותה תמורה נטו שצפויה קופת הכינוס לקבל בגין מכירת הנכס לזוכה.

בהחלטתו מיום 11.5.09 דחה הרשם את התנגדות המערער לעניין השתתפותו של המשיב 3 בהתמחרות, וכן את בקשתו לפדות את הנכס בערכי נטו, אולם אישר לחייב או לאחיו לפדות את הנכס ובלבד שהתשלום בסך של 525,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ישולם לכונס בתוך 10 ימים ולא בערכי נטו.

ביום 24.5.09 הודיע החייב לרשם כי אין ביכולתו לפדות את הנכס, וכי הוא מוותר על זכות הפדיון.

בעקבות הודעתו של החייב, שב הכונס וביקש לאשר את ההתקשרות עם המשיב 3 בהסכם המכר (להלן: "הבקשה השנייה לאישור עסקת המכר").

בהחלטתו מיום 25.5.09 אישר הרשם את ההתקשרות עם המשיב 3 בהסכם המכר.