חסיב נ' אמיל ואח'

החלטה (בנוגע להזמנת עדים על ידי הנתבע המבקש)

ביום 1.1.10 התקיימה ישיבת קדם משפט, במהלכה נקבע התיק להוכחות ובית המשפט הורה על הגשת תצהירים. בית המשפט הורה לנתבע לפנות למר עארף חתאם, עראף סלימן ועו"ד מיכאל עראף שנכחו, לטענת הנתבע , באותה פגישה במהלכה נחתם ההסכם על מנת שיוגשו תצהירים שלהם. עם זאת, ציין ביהמ"ש בסוף החלטתו כדלקמן:

"עליי לציין כי אם לא תבוא בקשה מנומקת ומסודרת המגדירה מדוע לא הוגשו תצהירים של אותם עדים (עדים שהיה צריך להגיש את התצהיר שלהם 60 יום ממועד קדם המשפט האמור), לא אתיר העדתם של העדים אלא בהוראה מפורשת של בית המשפט".

ביום 30.1.11, דהיינו כשנה וחודש לאחר ישיבת קדם המשפט, פנה הנתבע לביהמ"ש וביקש להעיד את אותם עדים, תוך ציון כי הוא פנה כפי שהורה ביהמ"ש במכתבים לעדים, שני העדים הראשונים התעלמו לחלוטין מפנייתו ואילו עו"ד עראף ציין כי אינו יודע כמה שולם ואיך שולם על ידי המשיב.

בקשתי את תגובת התובע לבקשה ותגובתו המאוד כעוסה של התובע היא שיש לדחות את הבקשה לחלוטין מן הנימוקים המצוינים בבקשה.

בקציר העומר אציין, כי התובע טוען כי מדובר בניסיון ליתרון דיוני של הנתבע, בפגיעה במראית פני הצדק, באי רלוונטיות של עו"ד עראף על פי הודעתו שלו וכן בכך שיש לצרף תמצית עדות צפויה של כל אחד מהעדים.

אכן הבקשה הוגשה באיחור יחסית ויש לזקוף עניין זה לחובת הנתבע. כמו כן, הבקשה הייתה צריכה להיות מועברת לצד השני, מה שכפי הנראה לא קרה. ספק בעיניי אם יש הצדקה להעדתו של עו"ד עראף לאור מכתבו לנתבע.

אשר על כן, אני מתיר ללא תצהירים העדתם של אותם שני עדים שנכחו בפגישה, כאשר לגבי עו"ד עראף אינני מתיר את העדתו לאור עמדתו ושיתוף הפעולה, כפי שצוין במכתב ששלח לנתבע.

על הנתבע האחריות לזמן את אותם עדים במסירה אישית ואם לא יתייצבו מסיבה כזו או אחרת, אין לו אלא להלין על עצמו בכך שפנה זמן מועט יחסית לפני קיום הדיון לביהמ"ש, שעה שהיה עליו לפנות חודשים רבים לפני כן, לרבות אפשרות להוצאת צו הבאה כנגד אותם עדים.

יש לפעול על פי ומכוח החלטתי.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"א, 15 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: