חסון פ.ע. מסחר (1997) בע"מ נ' מבדד חברת בניה ואח'

פסק דין נגד הנתבעים 3 ו- 4

תביעה זו דנה בשאלה האם יש לקבל את תביעתו של נושה נגד השותפים בשותפות לא רשומה אשר טענו כי הם פרשו מן השותפות אגב פירוקה במועד קודם למועד יצירת החוב נשוא התובענה, כאשר אין מחלוקת כי לא ניתנה לנושה הודעה בכתב על פירוק השותפות.

התובעת, חסון פ.ע. מסחר (1997) בע"מ (להלן: "התובעת"), הגישה תביעה כספית ע"ס 130,990 ₪ בגין חוב שלפי הנטען חבים כלפיה הנתבעים - השותפות והשותפים בה- עבור מוצרים שסיפקה התובעת לשותפות בסוף שנת 2010.

הנתבעת 1, מבדר חברה לבניין, שותפות בלתי רשומה (להלן: "הנתבעת 1" או "השותפות"), הוקמה בשנת 2005, עיסוקה בבניית מבנים והנתבעים 2-4 היו חברים שותפים בה.

במהלך ניהול ההליך דנן, הוכרז הנתבע 2 כפושט רגל ובגין חובותיו נפתח תיק פש"ר 12920-06-11 שעודנו תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרתו ניתן כנגדו צו כינוס נכסים ביום 26.12.11. לאור זאת, עוכבו ההליכים נגד הנתבעים 1 ו-2 בהתאם להחלטות מהתאריכים 02.11.12 ו- 31.5.12.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

במהלך חודש יולי 2005 התקשרה הנתבעת 1 עם התובעת לצרכי אספקת מוצרים. בטרם ההתקשרות בין התובעת לשותפות, ניהל הנתבע 2, גרוס מרדכי (להלן: "גרוס" או "הנתבע 2"), אצל התובעת כרטיס לקוח אישי תחת השם "מרדכי גרוס ושולה פסל ומעצב" בכתובתם במושב מחולה ד.נ. בקעת הירדן. התשלום בגין מוצרים שרכש גרוס מאת התובעת במהלך השנים בוצע באמצעות חשבון הבנק האישי שלו ושל אשתו שמספרו 5440032 (להלן: "החשבון האישי").

עוד אין מחלוקת, כי ביום 1/7/2005 חתם גרוס אצל התובעת, בשם השותפות ולטובתה, על כרטיס לקוח חדש וכתב ערבות (נספחים א' ו- ב' לכתב התביעה), זאת במובחן מכרטיסו האישי שנוהל אצל התובעת טרם ההתקשרת עם השותפות כאמור. בכרטיס הלקוח של השותפות נרשם שם הלקוח "מבדד חברת בניה, גרוס מרדכי ו/או ניתאי גולדן ו/או גיל ברקוביץ כולם יחד ולחוד", ובחוזה ההתקשרות צוינה כתובת הלקוח שהיא המען של מנהלי השותפות במושב מחולה.

בנוסף חתם גרוס בשם השותפות על 'שיק ביטחון' עליו רשומים שמות בעלי החשבון והם "גרוס שלו, מרדכי ברקוביץ גיל וגולדמן נתאי" ו- "מבדד חברת בניה". אין מחלוקת בין הצדדים בקשר לתוקפו של שטר הביטחון, החתימה עליו ומסירתו בידי התובעת. אין עוד חולק, כי שטר זה לא נדרש בחזרה ע"י מי מהנתבעים. שיק הביטחון, מספרו 5000077, זמן פירעונו 8.5.11, ע"ס 50,000 ₪ ומשוך מחשבון השותפות מס' 7750094 (להלן: "חשבון השותפות").

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הסחורה מושא החוב אכן סופקה לשותפות ע"י התובעת, כך גם סכום החוב מושא התביעה אינו שנוי במחלוקת.

בגין הסחורה שסופקה במהלך השנים לשותפות הנפיקה התובעת חשבוניות ותעודות משלוח על שם השותפות שהתקבלו לידיו של גרוס. אין מחלוקת, כי במהלך כל תקופת ההתקשרות בין התובעת לשותפות, היה גרוס בקשר עם נציגי התובעת והזמין מהם סחורה. גרוס היה הראשון שהתקשר עם התובעת, תחילה באופן עצמאי כלקוח פרטי של התובעת, לאחר מכן המשיך בקשר עם התובעת לאורך תקופת ההתקשרות עם השותפות בה היו הנתבעים 3 ו-4 שותפים, וגם לאחר מכן עם פרישת הנתבעים 3 ו- 4 מהשותפות.

הצדדים אינם חלוקים על כך, שלא נמסרה לתובעת על ידי מי מהנתבעים, יחידי השותפות, 'הודעה בכתב' על סיום השותפות, פירוקה או פרישת מי מיחידיה, ואיש מהם לא ביקש בכתב לעדכן את פרטי ההתקשרות אל מול התובעת.

עיקר טענות התובעת

התובעת טוענת, כי לאורך כל ההתקשרות עם השותפות נתקבלו הזמנות סחורה מכל הנתבעים, ועמם תואמו מיקום ומועדים מוסכמים למשלוח הסחורה. עוד הוסכם במהלך ההתקשרות, כי הזמנותיו של כל אחד מהשותפים תחייבנה את השותפות ותהיינה מקובלות על יתר השותפים, בידיעתם ובהסכמתם. התובעת סיפקה במהלך השנים סחורה לבקשת השותפות או מי מטעמה, ובגין הזמנות אלו הנפיקה התובעת חשבוניות ותעודות משלוח שוטפות הנושאות את שם השותפות ושמותיהם של הנתבעים 2-4, ללא שנתקבלו מהנתבעים השגות על הכיתוב המופיע על גבי החשבוניות. אי-לכך, לא היה לתובעת יסוד להאמין כי חל שינוי במבנה השותפות. יתרה מכך, התמורה בגין הסחורה שולמה לתובעת באמצעות שיקים של השותפות, כאשר הנתבעים 2-4 הינם בעלי החשבון, באופן המלמד על מעורבות השותפים בעסקי השותפות.

התובעת טוענת, כי מעולם לא נמסרה לה כל הודעה מאת הנתבעים 3 ו- 4 על פרישתם מן השותפות, לא בכתב ולא בע"פ. מעולם לא מסר הנתבע 2 לתובעת הודעה על פרישת יתר השותפים או על שינוי במצב השותפות או פירוקה, ומעולם לא דרש להחיות את כרטיסו הישן, כאשר התובעת סברה כי ההתקשרות הייתה עם השותפות, לטובת השותפות ובאישורה בלבד, ולא היה לה כל יסוד לסבור כי השותפות אינה קיימת עוד.

עוד טוענת התובעת, כי לא הוצג כל מסמך רשמי המעיד על פירוק השותפות; לא נטען לקיומו של הסכם פירוק שותפות, כמתחייב עפ"י דין; לא נטען לפרסום הודעה ברשומות בעניין הפירוק ומעולם לא נטען לפירעון חובות השותפות ע"י השותפים לנושיה השונים.

התובעת מוסיפה וטוענת, כי לו ידעה בזמן אמת על פירוק השותפות, היא הייתה מפסיקה את הזרמת הסחורה אליה לאור הסיכון הכספי הכרוך באספקת סחורה לשותפות מפורקת.

התובעת משתיתה את תביעתה לחיובם האישי של השותפים בגין מלוא החוב נשוא התביעה על הוראות סעיפים 14, 20 ו- 27 לפקודת השותפות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, המטילים חבות אישית על שותף בחיובים של השותפות, אף לאחר פרישתו מהשותפות, משלא נמסרה לה הודעה על פרישה זו, וכן מכוח כתב הערבות עליו חתם הנתבע 2 בשם השותפות בטרם המועד הנטען לפירוק השותפות. עוד טוענת התובעת, כי במקרה הנדון מתקיימת החזקה הקבועה בפקודת השותפות, לפיה עסקה אשר מתבצעת ע"י אחד השותפים, תחייב את יתר השותפים כאל מי שעשו את העסקה על דעת עצמם, זאת כיסוד לחיוב הנתבעים 3 ו- 4 בחוב הנטען.

לטענת התובעת, הנתבעים לא הכחישו אף פרט מפרטי כתב התביעה, ובכלל זה עצם קיום החוב הנטען ושיעורו. כל שנטען ע"י הנתבעים הוא, כי גרוס מסר לתובעת הודעה בעל פה על פירוק השותפות ופרישתם השותפים הימנה, באופן המשחרר אותם מהחובה לשאת בחוב השותפות הנטען. לשיטתה, מדובר בטענת 'הודאה והדחה', כך שהנטל להוכיח את טענת ההדחה מוטל על כתפי הנתבעים, ובנטל זה הם לא עמדו. בהקשר זה נטען, כי הנתבעים לא הוכיחו מתן הודעה בע"פ לתובעת על פירוק השותפות, וכי לא ניתן לסמוך על עדויות עדי ההגנה בעניין זה לאור סתירות מהותיות שנפלו בהן הנוטלות את מהימנותן של עדויות אלו. לעומתם, מסרו עדי התביעה עדות מפורטת וסדורה היטב בעניין נוהלי החברה במקרה של פרישה של אחד השותפים מהשותפות המחייבים סגירת החוב הקיים, ורק לאחר מכן מאושר פתיחת כרטיס חדש עם אשראי ובטחונות חדשים.

התובעת טוענת, כי השותפים עשו יד אחת בכדי להתחמק מלשלם לה את החוב נשוא התביעה ע"י העברת נטל החיוב אל שכמו של גרוס בטענה כי נמסרה הודעה בע"פ לתובעת על פירוק השותפות המשחררת את יתר השותפים מכל חבות אישית בגין החוב הנתבע. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח ההכרזה על גרוס כפושט רגל ועיכוב ההליכים נגדו, שבעקבותיה איבדה התובעת את היכולת לגבות ממנו את החוב הנטען. נטען כי הנתבעים נמנעו מלהזמין את נציג התובעת, שלפי הנטען, לו נמסרה הודעת הנתבע 2 על פירוק השותפות, ומחדלם זה ייזקף לחובתם.