חסון נ' מ.י. לשכת התביעות - תחנת משטרת עכו

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בעכו בת"ד 10328/02 (כב' השופט בכר) מיום 2.9.2009.

העובדות הצריכות לעניין

1.כנגד המערער הוגש כתב אישום ביום 15.4.2002. המערער הואשם בעבירות של נהיגה ברשלנות - עבירה לפי סעיפים 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"); אי מתן זכות קדימה – עבירה לפי סעיף 68 לפקודה + 64(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"); וגרימת נזק – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות.

על פי כתב האישום, נהג המערער ביום 11.2.2002 בכביש גישה המוביל מהיישוב עדי לכביש 79. כשהגיע לצומת עם כביש 79 נכנס המערער לצומת ופנה שמאלה, מבלי שציית לתמרור ב-37 (תמרור עצור), וחסם את נתיבו של רכב הפיאט המסחרי, שנסע בכביש 79 משמאל לכיוון נסיעתו של המערער.

בעקבות התנהגות המערער התנגשו שני הרכבים, נוסע ברכב הפיאט ונוסעת ברכב המערער נפגעו וכן נגרם נזק לשתי המכוניות.

2.בפני בית משפט קמא העידו מטעם המשיבה בוחן התנועה (רס"ב ניסים פרטוש) שלא ביקר במקום, השוטר שהיה במקום וערך דו"ח פעולה (רס"מ אבו ריש), נהג הפיאט (ירון ועקנין) ונוסע נוסף בפיאט (אלי בן דיין). מטעם ההגנה העיד המערער, בנו (שהגיע למקום מספר דקות אחרי התאונה) וכבאי (ג'אד שפיק סעד), שהגיע אף הוא למקום התאונה לאחר התרחשותה.

בין הצדדים נחלקו הדעות בנוגע לאופן התרחשות התאונה. המשיבה ועדיה תמכו בגרסה המופיעה בכתב האישום.

מנגד, גרסו הנאשם ועדיו שהתאונה התרחשה כשרכב המערער כבר חצה את הצומת ונכנס לנתיב ההשתלבות לכיוון שפרעם (מערב), אז לפתע סטה רכב הפיאט ממסלולו שמאלה והתנגש בו. עם זאת, המערער הודה שבהיכנסו לצומת ראה את רכב הפיאט מתקרב ולא היתה מחלוקת כי במועד התאונה שרר מזג אויר חורפי וגשום.

פסק דינו של בית משפט קמא

3.בית משפט קמא ביקר בזירת התאונה, ניתח את העדויות שהובאו בפניו וביכר את גרסת המשיבה, לפיה התאונה אירעה במרכז הצומת ולא בנתיב ההשתלבות. בית משפט קמא סמך מסקנתו על עדויות המשיבה והראיות מטעמה, ובין היתר, על עדותו של השוטר שהגיע למקום התאונה, וערך תרשים של התאונה ומיקומה.

באשר לעדות הכבאי, שהובא כעד ניטראלי מטעם המערער, נקבע שבהתחשב בכך שאמר שאינו זוכר במדויק את מיקום הרכבים, בהיעדר דו"ח מטעמו ולאור העובדה שעדותו ניתנה 6.5 שנים לאחר אירוע התאונה, אין לקבל את עדותו ככזה "ראה וקדש".

עוד נקבע בפסק הדין כי מאחר שהמערער הודה שראה את רכב הפיאט מתקרב לצומת והיה בפניו תמרור עצור, היה עליו להמתין עד לחלוף רכב הפיאט ואף לקחת "מקדם ביטחון" לחציית הצומת בבטחה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור מזג האווירהחורפי והקשה ששרר במועד התאונה. לאור המסקנות אליהן הגיע בית המשפט ומבחן התוצאה, המדבר בעד עצמו, נקבע כי יש להרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו.

4.באשר לגזר הדין, התחשב בית משפט קמא בכך שלמערער 2 עבירות תנועה במהלך 48 שנות נהיגה, וראה להפעיל שיקול דעתו ולהטיל עליו עונש פסילה הנמוך מעונש המינימום הקבוע בדין. לפיכך הטיל בית משפט קמא על המערער עונש פסילה בפועל של 15 יום; פסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים; קנס של 1,500 ₪ ב-5 תשלומים או 15 ימי מאסר.

5.על שני חלקי פסק הדין נסב הערעור שבפני.

טענות הצדדים בערעור

6.לטענת המערער שגה בית משפט קמא בניתוח העדויות, לא התייחס לסתירות הברורות שבעדויות עדי המשיבה ולא התייחס לחוסר ההיגיון שבתיאור התאונה על ידי עדים אלו, לעומת הנסיבות שהתבררו, ולאפשרות הממשית של התרחשות שונה של התאונה.

7.המערער הפנה לעובדה שהשוטר אבו ריש ערך את התרשים לאחר ששוחח עם נהג הפיאט בלבד, מאחר שבאותו מועד המערער כבר פונה לבית החולים. המסקנה היא שהשוטר הגיע לזירת התאונה זמן רב לאחר התרחשותה, וסביר כי הרכבים הוזזו ממקום התאונה המקורי. עוד טען המערער שמחקירתו הנגדית של השוטר עולה, שלאחר התאונה הכביש לא היה חסום והתנועה זרמה. כמו כן התברר שלטענת השוטר מיקום הפגיעות ברכב הפיאט היה בחזית וצד שמאל ולא בחזית בלבד, דבר המתיישב עם הגרסה שמסר המערער, או לפחות מעלה ספק סביר ביחס לאשמתו.

8.המערער טען שלא היה מקום ליתן משקל לדו"ח שערך העד פרטוש. מר פרטוש לא היה במקום התאונה, ערך את הדו"ח כחודש לאחר התאונה, ולא ידע להסיק מממצאי הנזקים מהו מיקום התאונה ומהו גודל החלק שנפגע בחזית השמאלית של הפיאט.

לטענת המערער התגלו סתירות רבות בעדותם של נהג הפיאט ירון והנוסע שישב ברכבו ונתון למרותו, אלי בן דיין. המדובר בעדים בעלי עניין ואינטרס בתוצאות המשפט. המערער הפנה לכך שנהג הפיאט טען שהיה במרחק של 5-7 מ' מהצומת כשהבחין ברכב המערער, והספיק לצפור לו מספר פעמים, וכי טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענתו שנסע 70 קמ"ש. עוד נטען שנהג הפיאט טען שהשוטר שהגיע למקום התאונה אמר לו שהוא אחראי לה, ויש לראות בכך הודאת בעל דין.