חסון נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים
|
ו"ע בית משפט השלום תל אביב - יפו |
1414-09-09
23.8.2010 |
|
בפני : רחל גרינברג – יו"ר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פרץ חסון |
: משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים |
| פסק-דין | |
פסק דין
העורר, מר חסון פרץ, נולד בשנת 1937 בטריפולי בלוב, הגיש תביעה לרשות המוסמכת להכיר בו כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 ולזכותו בתגמולים לפי החוק. תביעתו סורבה ומכאן הערר שבפנינו.
גרסת העורר
עיקרי הצהרתו בפני הרשות:
אביו ודודו נלקחו לעבודות כפיה במחנה סידי עזאז. דודו חזר אחרי מספר חודשים ללא אביו והמשפחה נותרה דואגת ומפוחדת. הם ברחו לכפר הערבי זנזור לשם הלכו מרחק של עשרות ק"מ ושם קיבלו את הבשורה המרה כי אביו נהרג בתאונת עבודה במחנה – רכבת מחצה אותו. העורר מספר כי המשפחה התקשתה להתמודד עם גודל האסון ומחמת הפחד הסתתרו במקומות שונים. העורר מציין את התנאים הקשים בהם חיה משפחתו שנתמכה על ידי קרוביה.
לדברי העורר מזנזור חזרו מדי פעם לטריפולי לביתם ונכחו לדעת שהבית נהרס.
עוד הוסיף, כי גם בטריפולי סבלו מרעב והוא כילד היה רץ אחרי משאיות אספקה גרמניות בתקווה למצוא אוכל והיו תופסים ומכים אותו.
עיקרי עדותו בפני הועדה:
על מותו של האב במחנה העבודה נודע להם עוד בטריפולי ורק אח"כ העבירו אותם למקום שהיה בו בית סגור ולא הרשו להם לצאת כדי שלא ייראו ע"י הגרמנים (עמ' 2 ש' 20).
על המרדף אחרי משאיות האספקה אמר כי בסופו של דבר היה מקבל מכות מהערבים שהיו לוקחים ממנו את מה שאסף.
כמו כן הוסיף כי היו הולכים לכפר הערבי וחוזרים לטריפולי כי אמו התפרנסה מתפירה.
העורר אף הוסיף, במענה לשאלת חברת הוועדה, כי נכח בעת לקיחת האב והדודים למחנה עבודה תוך שהמשפחה מרימה קול זעקה.
דיון
א. העורר מעלה מספר עילות המצדיקות, להבנתו, להכיר בנרדפותו: היותו עד לאלימות שננקטה כלפי אביו בעת מעצרו; אלימות שספג בעצמו בעת שניסה ללקט מזון ובריחה מטריפולי מפחד הגרמנים.
ב. לאחר שבחנו גרסאותיו של העורר, לא מצאנו לנכון להתערב בהחלטת הרשות ואנו דוחים את הערר. ישנן סתירות מהותיות בגרסת העורר כעולה מעיון בהצהרתו ובעדותו. בהצהרה לא הזכיר כל אירוע של אלימות בעת מעצר האב, נתון זה גם נכלל בערר וגם בעדותו נאמר בחצי פה. לגבי האלימות שהופנתה כלפיו, אמר בעדותו כי הוכה ע"י ערבים שלקחו ממנו את המזון שאסף.
ג. כמו כן דברי העורר אינם מבססים טענתו כי ברח עם אמו ואחיו מטריפולי מפחד הגרמנים. ראשית אנו מפנים לסתירות בגרסתו בעניין זה ושנית על פי דבריו הוא כי מדי פעם חזרו לביתם בטריפולי משום שאמו עבדה שם כתופרת, מאיינים טענת הבריחה מפחד הגרמנים.
הערר נדחה.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.
ניתן היום, י"ג אלול תש"ע, 23 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|