חסון נ' טל-סחר

פסק דין

במסגרת התובענה שלפניי ביקש התובע לחייב את הנתבעת בסכום הנתבע בשל העובדה שדוד מים אשר רכש מנה החל לנזול, וכל פניותיו לתיקון הדוד והחלפתו בתקין העלו חרס בשל סכסוך הקיים לכאורה בינה לבין מתקין הדוד.

מן האסמכתאות שצירף התובע עולה כי דוד המיוצר על ידי הנתבעת אמנם נרכש על ידו, ונראה כי הרכישה בוצעה מאת "מרכז הדוודים רפי ראובן". כן עולה מן המסמכים כי בוצעה התקנה עצמית, המקימה חובת אחריות של היצרן, על פי כתב האחריות שהוחתם על ידי המוכר, "בשער המפעל". כך, צוין על גבי כתב האחריות כי במקרה "וההתקנה לא בוצעה על ידי "טל-סחר" או מפיץ מורשה השרות על הדוד/קולט בשער המפעל". השאלה האם המתקין הוא מתקין מורשה של הנתבעת אם לאו אינה עולה כאן לבחינה, מהטעם הפשוט, שעל גבי כתב האחריות צוין על ידי המוכר/המתקין, מר רפי ראובן, בחותמת, כך – "התקנה עצמית אחריות בשער המפעל".

עוד יצויין כי מועד הרכישה נקוב על גבי כתב האחריות כיום "18/4/08", תקופת האחריות נקובה אף היא, ומועד הארוע נקוב הן בכתב התביעה והן במכתב שצורף לו, ואשר אליו אתייחס בהמשך, כיום 17/3/13, קרי מועד בו עדיין חלה אחריות על ידי היצרן כמעט לכל רכיבי הדוד – על פי כתב האחריות.

בנוסף על כתב האחריות, צירף התובע לכתב תביעתו מכתב מאת מר רפי ראובן, ממנו עולה כי בעקבות קריאות של התובע הגיע לביתו 3 פעמים, ומצא כי הדוד נוזל ומצריך החלפה. לשיטתו, כעולה מן המכתב שצורף, קיים סכסוך בינו (בין המתקין) לבין הנתבעת ועל כן הוא מפנה את התובע אל הנתבעת להמשך טיפול.

הנתבעת, בכתב הגנתה, הבהירה כי מעולם לא קיבלה כל קריאת שרות מאת התובע, כי מעולם לא מכרה לו באופן ישיר מוצר ממוצריה, כי מלבד הטענות שבמכתב המצורף אין לה כל יכולת לברר אם יש ממש בטענות בנוגע לנזק, וכי מכל מקום היא מתחייבת לבצע את כל הדרוש לתיקון הדוד על פי תעודת האחריות. בנוסף טענה בכתב ההגנה מחד כי התובע מוזמן להעביר לידיה את הדוד לשם בדיקתו ותיקונו, ומנגד כי היא מתכוונת לשלוח נציג מטעמה לבדיקת הדוד.

בדיון שנערך לפניי התברר כי הדוד אינו בשימוש עוד, וכי התובע נאלץ לרכוש דוד אחר לאחר שלא נמצא פיתרון לקושי אליו נקלע. עוד התברר כי הנתבעת כלל לא שלחה כל נציג מטעמה, בניגוד למצגיה בכתב ההגנה, ואף לא ביקשה ליצור קשר עם התובע לתיאום הגעת נציג כאמור. יחד עם זאת לא הכחישה הנתבעת כי אמנם מצויה היא בסכסוך עם מר רפי ראובן, וכי לשיטתה התובע "לא אמור להיות הקורבן" לאותו סכסוך. הנתבעת אף הבהירה כי כאשר פנה אליה התובע הפנתה אותו לרפי ראובן לפתרון הבעיה. מעבר לכך חזרה הנתבעת על טענות ההגנה, וביקשה להדגיש כי מר ראובן איננו ולא היה מתקין מטעמה, וכי על כן מידת אחריותה על פי תעודת האחריות היא בכפוף להבאת הדוד לפתח מפעלה.

תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו -2006 (להלן: התקנות) קובעות מהן החובות החלות על היצרן בביצוע תיקונים במוצר שיוצר על ידו ונמכר (העונה על ההגדרות שם), ובין היתר נקבע במסגרת תקנות אלו על מי חלה החובה לתקן את המוצר, על מי חלה החובה להתקינו והיכן יבוצעו התיקונים הנדרשים. כן נקבע מהם התיקונים המחויבים על פי הדין, ומהי מידת החובה החלה על היצרן בהתאמה.

כך, בין היתר נקבע כי יצרן המבקש להוסיף תקופת אחריות העולה על שנת האחריות המוגדרת בתקנות, רשאי לסייג את חיוביו בתקופה הנוספת, ובלבד שיעשה כן באופן מובלט. או כלשון התקנות -

"15. (א)יצרן, שנטל על עצמו חיובים נוספים על אלה המפורטים בתקנות אלה, לרבות תקופת אחריות ארוכה יותר, יפרט אותם בתעודת האחריות; היו החיובים הנוספים מסויגים ביחס לאלה המפורטים בתקנות, יצוינו בתעודת האחריות בנפרד, ובאותיות בולטות לעין, תחת הכותרת "אחריות נוספת מוגבלת".

(ב)לא מילא היצרן אחר הוראות תקנת משנה (א), יראו בכך הסכמה מצדו לכך, שחיוביו הנוספים יהיו זהים לחיובים שלפי פרק ב'.

(ג)בכל פרסום של הטובין, שבו מפורט קיומם של חיובים נוספים המסויגים ביחס לאלה המפורטים בתקנות, יצוין באותיות בולטות לעין, כי מדובר באחריות מוגבלת." (ההדגשה שלי – ק.מ.פ)

במקרה שלפנינו, לא הדגישה הנתבעת את תקופת האחריות הנוספת, ולא הבהירה כי ההוראות בנוגע לאחריותה המוגבלת – בפרטים שלהלן – תחול רק ביחס לתקופה הנוספת, ולא ביחס לשנה הראשונה, אז חלות הוראות התקנות.

בהתאמה, וכאמור בהוראות תקנה 15(ב) יש לראות בה כמי שמסכימה להחלת הוראות התקנות אף ביחס לתקופה הנוספת.

ומהן ההוראות הרלוונטיות לענייננו –

תקנה 2 לתקנות קובעת כי יצרן של טובין הוא אשר אמור לשאת האחריות לתיקון המוצר, ללא תמורה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר -

"2.(א)יצרן של טובין שנמכרו לצרכן יתקן, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות, בלא תמורה; נדרשה במסגרת התיקון החלפה של פריט טובין, כולו או חלקים ממנו, תבוצע ההחלפה על ידי היצרן בלא תמורה.

(ב)תיקן יצרן את הקלקול או ביצע החלפה, ימסור לצרכן אישור בכתב שתפורט בו מהות התיקון, ולגבי החלפת חלקים מהטובין – מהות ההחלפה.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), הוכיח היצרן כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הצרכן, יהא פטור מחיוביו לפי תקנה זו."

תקנה 6 דנה באופן התיקון ומבהירה כי אם לא עמד היצרן בחובתו לתקן – יהא עליו לספק לצרכן