חסארמה נ' מדינת ישראל ואח'

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

1. בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים: ד"ר ר' שפירא, סג"נ (כתוארו אז); א' אליקים ו-ת' נאות פרי) ב-תפ"ח 29649-05-15, במסגרתו הושתו על המערער העונשים הבאים: 18 שנות מאסר בפועל (החל מיום מעצרו); 18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המערער, במשך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירה בנשק, או עבירת אלימות ופשע, ופיצוי למשפחת עלי חסארמה ז"ל (להלן: המנוח) בסך של 250,000 ש"ח.

           להלן נפרט בקצרה את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול.

רקע

2. כנגד המערער הוגש כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, שייחס לו את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), הריגה – עבירה לפי סעיפים 298 ו-29 לחוק העונשין, ועבירות בנשק לפי סעיפים 144(א)+(ב) ו-29 לחוק העונשין.

3. בפתח כתב האישום המתוקן נאמר כי בתאריך 18.07.2014 מצא המנוח את מותו. בהקשר זה נטען כי בין משפחת המנוח לבין משפחת המערער קיים סכסוך ממושך ואלים. במועד שאינו ידוע למשיבה 1, על רקע החשד כי המנוח היה מעורב ברציחת בן דודו של המערער – קשרו המערער ודודו אבראהים חסארמה ז"ל (להלן: אבראהים), אשר נרצח בעצמו בתאריך 20.01.2015 – קשר לגרום למותו של המנוח. בתוך כך, המערער ואבראהים פנו לחברו של המערער, אייל הייב (להלן: אייל), וביקשו ממנו להמית את המנוח תמורת סך של 150,000 ש"ח.

4. תוכניתם של אייל, המערער ואבראהים היתה לירות במנוח בתאריך 17.04.2014 בזמן שהוא נוהג במשאיתו ביער אחיהוד (להלן: היער). לשם מימוש התוכנית, המערער קיבל אקדח מאחמד יוסף (להלן:אחמד), בן דודו, כדי שיעבירו לאדם שיירה במנוח.

5. בתאריך 17.04.2014 המערער, אבראהים ואייל הגיעו ליער במטרה לממש את תוכניתם, אך לבסוף החליטו לדחות את מימושה ליום אחר. בתאריך 18.07.2014 אדם בשם דיאב הייב הסיע את אייל למג'דל כרום, שם פגש במערער ובאבראהים ועלה לרכבם. השלושה נסעו ליער ושם המערער מסר לאייל את האקדח, אותו קיבל מאחמד, וכן כפפות ומסכה. בהמשך אייל ירד מהרכב והמערער ואבראהים הורו לו לדווח להם על ביצוע הירי ועזבו את המקום.