- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חסאן(אסיר) נ' מדינת ישראל
|
ע"פ בית המשפט המחוזי חיפה |
36135-05-10
5.10.2010 |
|
בפני : אלרון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יאסר חסאן (אסיר) |
: מדינת ישראל |
| פסק-דין | |
פסק דין
השופט משה גלעד:
בפנינו ערעור על גזר הדין של בית משפט השלום בעכו, כב' השופט ו' חאמד, בת"פ 7518-05-09, מיום 12/5/10.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 0.6844 גרם נטו לצריכה עצמית. לבקשתו צירף תיק נוסף שהיה תלוי ועומד נגדו בעבירה של אחזקת סם מסוג הירואין בכמות שהינה לשימוש עצמי (ת"פ 24456-11-09). (שתי העבירות בהן הורשע המערער תקראנה להלן: "העבירה הנוספת").
בית המשפט קמא גזר על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי בן 7 חודשים מת"פ 2245/06 של בית משפט השלום בעכו וכן הפעיל מאסר על תנאי נוסף, בן 3 חודשים, מת"פ 1867/07 של בית משפט השלום בעכו.
שני המאסרים על תנאי הנ"ל הופעלו בחופף זה לזה, ובחופף לעונש המאסר בפועל שהוטל בתיק הפלילי נשוא הערעור בגין "העבירה הנוספת", באופן שעל המערער לרצות עונש מאסר בפועל כולל בן 7 חודשים, מתוכם 5 חודשי מאסר במצטבר למאסר בפועל בן 46 חודשים אותם מרצה כיום ושני חודשי מאסר באופן חופף.
כמו כן, גזר בית המשפט קמא על המערער עונש מותנה של 7 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור את העבירה בה הורשע דהיינו, עבירה הנוגעת להחזקה ושימוש עצמי בסם.
ערעורו של המערער נסב בעיקרו על הטענה כי יש להחיל במקרה דנן את הוראות סעיף 45(ב) לחוק העונשין, המחייבות לדעתו, הפעלת המאסרים המותנים, שניהם, באופן חופף זה לזה וכן, שניהם באופן חופף למאסר בפועל שהוטל בגין "העבירה הנוספת" וכי עונש המאסר הכולל שהושת בתיק נשוא הערעור, דינו להיות מרוצה באופן חופף למאסר אותו מרצה המערער מתיק אחר.
ב"כ המערער טוען כי שגה בית המשפט קמא בהחלטתו לפיה חלק מעונש המאסר שהוטל בתיק נשוא הערעור, יחול במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה המערער כיום שכן, לטענתו, סעיף 45(ב), קובע כלל מהותי – ערכי לפיו, עונש המאסר הנוכחי ירוצה בחופף לעונש המאסר בן 46 חודשים אותו הוא מרצה כעת.
לשיטת ב"כ המערער יש לשנות את התנאים בהם יחול עונש המאסר המותנה בן 7 חודשים שהוטל עליו בתיק זה באופן שיחול רק במקרה בו יורשע המערער בביצוע עבירת סמים מסוג פשע ולא על עבירת סמים שעניינה שימוש עצמי בסם, כקביעת בית המשפט קמא.
מנגד, ב"כ המשיבה ביקשה בטיעונה לדחות את הערעור ואת פרשנות ב"כ המערער את הוראות סעיפים 45(ב) ו- 58 לחוק העונשין. בהדגישה את העובדה כי עונש המאסר בן 46 חודשים אותו מרצה המערער כעת הינו עונש בגין הרשעה בעבירות שונות לחלוטין מן העבירות שבהן הורשע בפני בית המשפט קמא (עבירות שוד לעומת אחזקת סמים).
עוד טענה ב"כ המשיבה כי העונש בתיק נשוא הערעור אמור היה להיות 13 חודשי מאסר בפועל, תוצאת הפעלתם במצטבר של שני המאסרים המותנים וצבירתם לעונש שנגזר בגין "העבירה הנוספת", כאשר בפועל "נותרו" ממנו "רק" 5 חודשי מאסר בפועל (אלה שבית המשפט הורה כי יצטברו לעונש המאסר אותו מרצה המערער מתיק אחר).
זאת ועוד. ב"כ המשיבה טענה כי גם אם תתקבלנה טענותיו של המערער בסופו של יום, בית המשפט הקל עימו, לא נגרם לו עיוות דין וגם מסיבה זו, על פי סעיף 215 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982 (להלן: חסד"פ), יש לדחות את הערעור.
דין הערעור להידחות.
אקדים ואומר כי המערער שבפנינו הינו יליד 1972, אסיר המרצה עונש של 46 חודשי מאסר בפועל בגין עבירת שוד, הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של החזקת סם מסוכן מסוג הרואין לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו- 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").
תמציתו של ערעור זה הינה דרך הפעלתם של מאסרים מותנים על פי סעיף 58 לחוק העונשין למול דרך ריצויו של מאסר שהושת על נאשם בתיק אחד, המרצה באותה עת מאסר בפועל מתיק אחר, על פי סעיף 45(ב) לחוק העונשין.
כלל ידוע הוא, שעל פי סעיף 58 לחוק העונשין, משנגזר דינו של נאשם לעונש של מאסר בפועל והופעל נגדו עונש מאסר מותנה, משעבר "עבירה נוספת", עליו לרצות את שתי תקופות המאסר, באופן מצטבר, אלא אם ציווה בית המשפט "מטעמים שיירשמו" ששתי התקופות "כולן או מקצתן יהיו חופפות" (ראה ע"פ 1323/08 מדינת ישראל נ' פלוני פורסם בנבו, ביום 29/10/08 וכן ראו הפסיקה המובאת שם).
דומה הדבר לאותו תמרור דרכים – משולש אזהרה – אדום על רקע לבן, שמשמעותו "האט ותן זכות קדימה". דהיינו, כי לפני שיורה בית המשפט לחפוף את המאסר המותנה שהפעיל, מצוות המחוקק היא כי "יאט", וירשום טעמים מדוע הוא עושה כך.
אשר על כן, משגזר בית המשפט קמא על המערער בגין שני התיקים בהם הורשע, עונש מאסר בפועל של 3 חודשים, ראוי היה כי מלכתחילה ידון בשאלת הפעלת המאסרים המותנים - במצטבר על פי הכלל, או בחופף על פי החריג - בינם לבין עצמם ובינם לבין המאסר בפועל שנגזר על המערער.
אין לקבל את טענת ב"כ המערער כי כאשר מופעלים נגד נאשם מספר מאסרים מותנים, הכלל הוא שיש להפעילם באופן חופף זה לזה, כך שרק המאסר המותנה הארוך יותר שהופעל ירוצה במצטבר למאסר בפועל ה"חדש" שהושת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
