חס ואח' נ' שיטרית ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשת התובעים לדחיית מועד תצהיר עדותו הראשית של החוקר מטעם התובעים.

לצורך הכנת תביעתם והוכחתה נעזרו התובעים בחוקר פרטי, אשר ערך חקירות ודו"חות חקירה הנוגעים לתובענה.

התובעים טוענים כי דו"חות החקירה נערכו כדי להתמודד עם טענותיהם הכוזבות של הנתבעים וקיים חשש ממשי, שאם ייחשפו הנתבעים לתוכנם של דו"חות החקירה הנ"ל, יבקשו האחרונים לשנות את גרסתם ולהתאים את תצהירי העדות הראשית מטעמם באופן שיטשטש את חשיפת האמת ויימנע מבית המשפט הכרעה על סמך העובדות לאשורן.

המבקשים ציינו, בסעיף 3 לבקשה, כי הם גילו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם את קיומם של דו"חות החקירה וטענו לחסיונם. וכעת, הבקשה העומדת בפניי כעת הינה בקשה לדחיית מועד הגשת ראיה של המבקשים-התובעים.

דיון והכרעה

אקדים ואציין, כי המבקשים ציינו, בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם, כי דו"חות החקירה "חסויים" (ראו סעיף 3 לבקשה). אך, משלא העלו המשיבים כל טענה בהקשר זה, אזי דומה שכוונת הצדדים הייתה לכך, שדו"חות החקירה חסויים באופן זמני בלבד, כאשר שאלת מועד גילויים תידון בהמשך.

סוגיות סדר הבאת הראיות ושינויים שיש לקיים בו, ואימתי ניתן לחרוג מהכלל של ניהול הליך משפט בקלפים פתוחים, זכו לדיון מקיף ומעמיק בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ב-רע"א 4249/98 סוויסה נגד הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פד"י נה(1) 515).

בית המשפט העליון נדרש במישרין לסוגיה שבענייננו ב-רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (מיום 15.8.2010 – לא פורסם) (להלן: "עניין פלוני") והבהיר מהו הדין הראוי בנוגע להיקף תחולתו של החריג בדבר "עיון מאוחר" המתבקש ע"י תובע.

בעניין פלוני הנ"ל, בית המשפט העליון דן בסוגיית הסטייה מסדר הבאת הראיות במשפט ולא רק מסדר הדין בנושא גילוי ועיון במסמכים. בעניין פלוני נקבע, כי דחיית מועד העיון בראיה של התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע מהווה למעשה, דחיית המועד להגשת אותה ראיה של התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע. היינו, מהווה סטיה מסדר הבאת הראיות.

בעניין פלוני הנ"ל, בית המשפט העליון קבע, שאין לשלול לחלוטין את האפשרות לדחיית מועד הגשת ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע. אך, יש לאפשר דחייה כאמור רק במקרים חריגים ביותר המצדיקים סטיה מסדר הבאת הראיות, כאשר הטיעון של חשיפת הנתבע לראיה בשלב מוקדם תביא אותו להתאים את גרסתו וליצור גרסת בדים, אין בו כשלעצמו כדי להקים טעם מיוחד המצדיק סטיה מסדר הבאת הראיות. וכלשונו של כב' המשנה לנשיאה (כתוארו אז) הש' ריבלין: "המבקשים אינם מצביעים על טעם מיוחד המצדיק לדחות את הגשת ההקלטה עד לאחר הגשת הראיות מטעם המשיבים. הסיכון שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב-רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל. אכן, לעיתים "זכותו" של התובע להתחיל בהבאת הראיות אינה נוחה לו; לעיתים יעדיף להביא את ראיותיו (ובמקרה זה – מקצת מראיותיו) רק לאחר שהנתבע חשף את מלוא גרסתו ואת הראיות העומדות לרשותו. כך במקרה שלפנינו. ואולם – הכרה בנוחות הטקטית הכללית שבהגשת ראיה מטעם התביעה לאחר הגשת מלוא ראיות ההגנה, כטעם המצדיק לשנות את סדר הבאת הראיות, יוביל לריקון מתוכן של הסדר הרגיל".

מהמקובץ לעיל, האפשרות לקבלת בקשת התובעים להגשת ראיותיהם לאחר הגשת ראיות הנתבעים היא מצומצמת ביותר ומוגבלת למקרים נדירים ויוצאי דופן שאינן מתקיימות בעניינו. התובעים טענו טענות כלליות לביסוס בקשתם, שאינן מביאות למסקנה שמקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יוצגו בפני הנתבעים ראיות התובע רק לאחר הצגת גרסתם. הסיכון שחשיפת הנתבעים לראיות החוקר הפרטי תוביל אותם ליצירת גרסת בדים אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל ואיני רואה כל סיבה להתיר לתובעים להעיד את החוקר מטעמם ולהגיש באמצעותו את דו"חות החקירה ונספחיהם ללא תצהיר עדות ראשית שיוגש מראש.

אשר על כן, הבקשה למתן פטור מהגשת תצהירי חוקרים נדחית.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: