חנני נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.לפנינו ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות במשרד האוצר (להלן - המשיב) מיום 14.7.11 בעניין גובה שכרו הקובע של המערער לצורך חישוב גמלתו. לטענת המערער יש לכלול בשכרו הקובע לצורך חישוב גמלתו אף את תוספת הכוננות ששולמה לו.

2.ואלו העובדות בתיק זה כפי שהן עולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

א.המערער עבד ברשות השידור משנת 1969 ועד לפרישתו לגמלאות ביום 30/4/11. בתפקידו האחרון כיהן כמנהל "קול המוזיקה".

ב.בחודש 9/1983 זכה המערער במכרז לתפקיד מנהל מחלקת התכניות ב"קול המוסיקה", ובשנת 1989 נבחר לקדנציה נוספת לתפקיד זה.

ג.בשנת 1991 נבחר המערער לתפקיד מנהל חטיבת המוסיקה, ומנהל תחנת "קול המוסיקה". בשנת 1995 התקיים מכרז לתפקיד זה, והמערער התמנה לתפקיד.

ד.בשנת 2008 נבחר המערער לתפקיד בפעם השלישית, והוא כיהן בו עד לפרישתו.

ה.ביום 20.12.1988 נשלח למערער מכתב בזו הלשון:

"הריני שמח להודיעך, כי מנכ"ל הרשות החליט שלצורך מילוי תפקידך כמנהל מח' מוסיקה, ישולמו לך מדי חודש עפ"י דווח שתגיש ושיאושר לך ע"י הממונה, שעת כוננות (בערך 100%) לכל יום עבודה בפועל. התמורה הנ"ל תשולם לך רק וכל עוד הינך משמש בתפקיד הנ"ל.

תוקף האישור למפרע מיום 1.1.88, וכדי לתבוע את התשלום הינך מתבקש/ת להגיש רשימה מרוכזת של ימי העבודה לפי חודשים מהתאריך הנ"ל. את הרשימה יש להעביר אלי לאחר אישור הממונים באמצעות יחידת שרותי מינהל" (נספח 6 לתצהיר המערער).

ו.ביום 4.4.1993 הודע למערער בכתב כי מכסת הכוננות תוגדל לשתי שעות בכפוף לדיווח ולאישור הממונה (נספח 7 לתצהיר המערער), וביום 17.11.1993 הוגדלה המכסה ל-3 שעות באותם תנאים (נספח 8 לתצהיר המערער).

ז.בגין רכיב הכוננות הופרשו הפרשות חלקיות לקופת גמל עבור המערער.

ח.במשכורת הקובעת של התובע לא נכלל רכיב הכוננות.

ט.מלכתחילה הוגש ערעור זה אף נגד רשות השידור. ואולם בהסכמת הצדדים נמחקה רשות השידור (פסק דין מיום 27.2.12).

3.המערער טוען כי קיים פער בלתי נסבל בין רמת שכרו ערב פרישתו, לבין הפנסיה שהוא מקבל, ובשל כך מטרת חוק הגמלאות – לשמור על רמת חייו של הגמלאי – אינה מוגשמת. מוסיף המערער כי לאורך השנים שולמה לו תוספת כוננות בין אם ביצע שעות כוננות בפועל ובין אם לאו, וכי אף שיבץ עצמו לשעות כוננות באופן רטרואקטיבי. שעות הכוננות שולמו לו, אם כן, כחלק אינטגראלי משכרו ולא בהתאם לעבודה שבוצעה בפועל, מכאן שמדובר בפיקציה שנועדה להגדיל את שכרו, ועל כן מהווה התשלום עבור כוננות חלק משכרו הקובע של המערער.

4.מנגד טוען המשיב כי רכיב הכוננות שולם למערער בהתאם לכוננויות שביצע בפועל. שעות הכוננות שולמו לו משנת 1988 ובהתאם לתפקידים הניהוליים שמילא. בימים שבהם נעדר מעבודתו (כגון בימי חופשה או מחלה) לא שולמה לו תוספת זו. משכך, מדובר בתוספת אמיתית המותנית בתנאים, ואינה מהווה חלק משכרו הקובע. לפיכך יש לדחות את תביעתו.

5.המסגרת הנורמטיבית

בסעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות) מוגדרת "המשכורת הקובעת", שעל פיה ייקבע שיעור גמלתו של העובד הפורש, כדלקמן: