חנות למכירת ציוד לגנים לא עשתה שימוש במוניטין של חנות בעלת מאפייני עיסוק דומים

פתח הדברים

1.         החנות הראשונה-

עניינה של התביעה דנא, בקשר לחנות למכירת ולשיווק ציוד לגנים ולגננות, שנפתחה בשותפות בין התובע 1 (להלן: "התובע") ובין הנתבע 1 (להלן : "דורון") שנקראה "ידיים יוצרות - חנות המפעל של קידי קיט" (להלן ולעיל: "החנות הראשונה").

בסופו של יום, נסגרה החנות הראשונה בהחלטה משותפת של התובע ודורון, כעבור 10-12 חודשים.

החנות השנייה -

בסמוך לאחר סגירת החנות הראשונה, פתח הנתבע 2 (להלן : "עופר") באותו המקום חנות חדשה, בעלת שם אחר - "מרכז היצירה", אך בעלת מאפייני עיסוק דומים לאלה שהיו קיימים בחנות הראשונה (להלן ולעיל : "החנות השנייה").

המחלוקת -

לטענת התובע, דורון פעל מאחורי גבו, ועוד בזמן השותפות ביניהם, חבר לעופר, במטרה ובכוונה תחילה להדיחו מן העסק המשותף, ולפתוח ביחד עם עופר "עסק חדש" . כך, תוך רקימת מזימות לטענתו, הביא דורון לסגירת החנות הראשונה, ופתח ביחד עם עופר, את החנות השנייה, שהינה זהה במהותה לחנות הראשונה, ולפיכך היא נהנית מן המוניטין של החנות הראשונה (וגם מן המוניטין של התובעת - כפי שיבואר בהמשך) ומכל שאר המרכיבים, שהביאו להצלחתה של החנות הראשונה.

לפיכך, עתרו התובעים בתביעה כספית כנגד הנתבעים, בסך של 343,000 ש"ח. העילה  הוגדרה ע"י התובעים כעילה נזיקית-כספית, ולטענתם על הנתבעים לשלם להם את הסכום הנתבע , בגין השימוש שעשו ושעושים במוניטין של החנות הראשונה, בגין עלויות הקמת החנות הראשונה, הפסדים שהיו בתקופת סגירתה, הפסדי רווח עתידי מסגירתה ועוגמת נפש.

העובדות לעניין פתיחת החנות הראשונה

2.         התובעת 2 (להלן: "התובעת"), הינה חברה בבעלותו של התובע ואשתו דפנה בן ברוך (להלן: "דפנה"), והיא עוסקת בעיצוב, בפרסום, בייצור ובשיווק מוצרים לגני ילדים ולחנויות, במסגרת מגזין לגני ילדים בשם "אפרוחים".

בשנת 1999, הפעילה התובעת משחקייה בשם: "הבית של קידי קיט" (להלן: "המשחקייה"), ב"בית לוטם" - שבאזור התעשייה שילת (אזור מודיעין וסביבתה).

לאחר מספר שנות פעילות, מכרה התובעת את המשחקייה, והקימה תחתה בית מלאכה קטן (בגודל של כ - 20 מ"ר), אשר עסק בהספקת שירותים ובמכירת מוצרי אומנות, תחביב, יצירה ומוצרים דידקטיים.

            באותה עת, בתחילת מרץ 2003, עם שובו של דורון משהות בארה"ב ולאור חברות והכרות קודמת בינו לבין התובע, החליטו השניים על הקמת שותפות בחלקים שווים (50% - 50%) - עסק למכירת מוצרים לגני ילדים ולגננות.

            העסק החדש שהקימו נקרא "ידיים יוצרות - חנות המפעל של קידי קיט" (להלן ולעיל: "החנות הראשונה"), חנות שעסקה במכירת ציוד ומתן שירותים לגני ילדים.

במקביל בית המלאכה של התובעים, המשיך לפעול ואף סיפק חלק מן הסחורה שייצר, לחנות הראשונה.

            לאחר כשלושה/ארבעה חודשים לאחר פתיחת החנות, במהלך חודש יולי 2003, קיבלו התובע ודורון, כתב אישום והזמנה לביהמ"ש לדיון, בנוגע לשימוש ללא היתר בחנות המושכרת להם, היות ובמקור הייתה צריכה להיות במקום חנייה, ובנוסף אין לבניין בית לוטם, היתר למסחר אלא רק לתעשייה.

לאחר שהוברר דבר הקנס והפינוי הצפוי, ביקש התובע מן דורון לשקול אפשרות של פירוק השותפות ביניהם או מכירת  החנות, כעסק חי - לגוף שלישי.

            מן הסיבה האמורה (הפינוי הצפוי) ומסיבות נוספות, אשר במחלוקת בין התובע לדורון נסגרה כאמור החנות בהחלטה משותפת שלהם, כעבור 10 - 12 חודשים מיום פתיחתה, תוך פירוק השותפות ביניהם באופן שווה.