חנוכייב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה מתאריך 23/01/11 למשך 30 יום.

על פי כתב האישום נהג המבקש ברכב במהירות של 145 קמ"ש, מקום בו המהירות המירבית המותרת הנה 80 קמ"ש.

ב"כ המבקש טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה בהתבסס על כך שבטופס "זכרון דברים להפעלת מכשיר" השוטר שכח לסמן באיזו אנטנה השתמש. לגישתוף, בהעדר ציון מיקום האנטנה לא ניתן לסמוך על הבדיקה ומדובר בפגם מהותי שאינו ניתן להשלמה. כמו כן, השוטר לא ציין כי שמר על קשר עין רצוף עם המבקש. המבקש הכחיש את המהירות המיוחסת לו ומשכך אין ראיות לכאורה.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען לקיומן של ראיות לכאורה תוך הפנייה לתיק החקירה. עוד טען למסוכנות המבקש והגיש את גיליון הרשעותיו הקודמות של המבקש. ב"כ המשיבה הפנה לסעיף 5(א) בזכרון הדברים אליו הפנה הסנגור, בו צוין כי הבדיקה בוצעה באמצעות אנטנה קדמית.

לאחר עיון בתיק החקירה הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש בכתב האישום:

עפ"י "דו"ח הזמנה לדין וכתב אישום" נמדדה מהירות נסיעת המבקש באמצעות מכשיר הדבורה ונמצא כי המבקש נהג במהירות של 145 קמ"ש, כאשר המהירות המירבית המותרת הינה 80 קמ"ש.

לפי דו"ח "נסיבות המקרה" לא היו כלי רכב נוספים בשטח בעת מדידת המהירות כאמור.

מן הדו"ח עולה כי השוטר הורה למבקש לעצור ולאחר שעצר ביצע השוטר פניית פרסה ונעצר אחרי המבקש.

במסגרת "זכרון דברים להפעלת מכשיר מדגם BEE III IL " סעיף 3 ב נרשם כי נשמר קשר עין רצוף בין השוטר לרכב המבקש עד לעצירתו.

בנסיבות אלה, הנני קובעת כי לאור חומר הראיות הלכאורי היה לשוטר קשר עין רצוף עם המבקש.

טענת הסנגור כי למרות המצויין בדו"חות לא נשמר קשר עין רצוף, מקומה במסגרת התיק העיקרי, מקום בו ישמעו העדים ובית המשפט יוכל להתרשם מגרסתם ישירות ובאופן בלתי אמצעי ולקבוע ממצאים ביחס לאמינותם ומהימנות גרסתם.

תגובת המבקש לאישום תועדה בגוף הדו"ח כדלקמן:

"אין מצב שנהגתי 150 קמ"ש. יכול להיות שנסעתי מהר. איך אני יכול לנוע במהירות כזאת בפיתולים האלה".

הנה כי כן, המבקש מודה כי יתכן שנסע מהר ולמצער עולה מתגובת המבקש כי אינו יכול לומר מה היתה מהירות נסיעתו בעת ביצוע העבירה ולכן אינו יכול לשלול את האמור בדו"ח.

הסנגור המלומד טען כי לא נרשם בתיק החקירה באיזו אנטנה נעשה שימוש בעת המדידה, אולם לא כך הוא. במסגרת "זיכרון דברים להפעלת מכשיר מדגם BEE III IL" סעיף 5א צוין כי נעשה שימוש באנטנה קדמית.

באותו זכרון דברים מציין השוטר כי ערך בדיקת תקינות למכשיר בתחילת המשמרת ובסיומה, כי בשדה הראיה היה רכב המטרה בודד בכיוון תנועתו, כי מדובר היה באור יום וכי המתין פרק זמן של 3 שניות כנדרש. נתוני המדידה הוצגו בפני המבקש.

בנסיבות האמורות אני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לנאשם.

נהיגה במהירות גבוהה מהווה סכנה לביטחון המשתמשים בדרך. במקרה זה מדובר על נהיגה במהירות של 65 קמ"ש מעל המהירות המותרת. מהירות זו מעידה על מסוכנות המבקש.

למבקש רישיון נהיגה משנת 1986 ומאז צבר לחובתו 18 הרשעות קודמות, בהן 6 הרשעות בגין נהיגה במהירות מופרזת. הרשעתו האחרונה של המבקש הינה מיום 03/01/11 בגין נהיגה שלא בכביש.