חן שבתאי נ' בית אריאל בית משותף בבת ים בעמ ואח'

החלטה

המחלוקת הנוכחית עניינה חוב אגרות בגין החייאת חברה שנמחקה בשנת 1993, אשר רשם החברות דורשו במלואו, לבין מבקשת החייאת החברה, העותרת לפטור אותה מחוב האגרות. זאת, כאשר הצדדים חלוקים על פרשנות החלטות קודמות של בית משפט זה, לרבות בבשא 12334/01 בעניין ורשבסקי, כמו בפש"ר 4288-05-12 בעניים פולק.דומה כי עמדת המבקשת היא ההולמת יותר את הדין ואת הרציונל שמאחוריו, בנסיבותיו המיוחדות של הענין. אכן, צודק המשיב בטענתו העקרונית, כי דין יורש כדין של בעל המניות, ומקום בו האחרון התרשל במשך שנים ולא שילם את האגרה, הרי שאין היורש יכול לפטור את עצמו מחובה זו. זאת, נוכח העובדה כי הוא יורש את זכויות המוריש בכפוף לכל הנטלים והחיובים החלים עליהן; ולכל היותר ניתן, במקרים מסויימים ומטעמי צדק, לצמצם במידה מסויימת את מספר השנים עליהם תחול דרישת התשלום הרטרואקטיבית. דין זה אינו משתנה, אלא חל במלוא תוקפו גם ב"חברות גוש-חלקה", שמעצם טיבן חדלו להיות פעילות לפני שנים רבות; ובוודאי שאין ליתן להן פטור גורף מתשלום אגרה אך ורק בשל אי-פעילותן, כל אימת שבפני בעלי המניות או יורשיהן עולה הרצון לשוב ולעשות שימוש בנכסי אותה חברה.אלא מאי? המקרה שבפני שונה מהמקרים שנדונו קודם לכן, נוכח העובדה כי הונחה תשתית עובדתית לכאורית שלא נסתרה, לפיה לא המורישים- הורי המבקשת- הם אלו שהקימו את החברה והחזיקו במניותיה. נהפוך הוא; עניין לנו בצד ג' זר לגמרי- קבלן שבנה מבנה, ממנו רכשו המורישים דירה אחת (הגם שלא הובהר באורח ברור, כמה דירות הכיל המבנה כולו), כאשר מטעמיו שלו יצר מבנה בעייתי, לפיו השלמת הרישום בפועל של הדירות על שם הרוכשים, כרוכה ברישומם כבעלי מניות.בנסיבות המקרה, הרי שהמורישים היו לכל היותר זכאים להרשם כבעלי מניות, אולם מעולם לא מימשו את זכותם זו, ככל הנראה בשל חוסר הבנה של הקונסטרוקציה המשפטית שיצר הקבלן. אי לכך, הרי שמבחינה מהותית, לא זו בלבד שלא היו חלק מהנהלת החברה האחראית למחדל של העדר תשלום אגרות ומחיקת החברה, אלא שהם דומים יותר במהותם לצד ג', אשר נפגע מהתנהלות קלוקלת של קבלן שככל הנראה אינו קיים ואינו פעיל מזה שנים ארוכות. עוד פחות מכך,בנסיבות המקרה, ראוי להשית את מחדלו של אותו קבלן על בתם של הרוכשים, עשרות שנים לאחר מעשה.

אי לכך, הרי שבנסיבות החריגות שהוכחו, ואשר לא נסתרו ולו לכאורה בידי רשם החברות, דין הבקשה להתקבל, ומן הראוי להחיות את החברה בלא להתנות את הדבר, בזו הפעם, בתשלום חוב האגרות.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ג, 27 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: