חן נ' נחאס ואח'

פסק דין

רקע כללי והליכים קודמים :

בין הצדדים נחתם, ביום 6.5.08, הסכם למכירת כל זכויות התובעת בדירת מגורים שבבעלותה ברח' הכרמל 6 בנצרת עלית (להלן: הדירה) בתמורה לסך של 597,000 ₪ (להלן: ההסכם).

במסגרת ההסכם קבעו הצדדים גם את מועדי תשלום התמורה, ואת מועד מסירת החזקה. כן הסכימו על פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם בסך של 40,000 ₪.

ביום 12.8.08 הוגשה תביעה זו לבית המשפט, בגדרה עתרה התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה את יתרת התמורה בעד המכר בהתאם להסכם, את הפיצוי המוסכם כנקוב בסע' 10 להסכם וכן פיצוי בגין עגמת נפש.

ביום 27.1.09 ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה על מלוא הסכום.

לאחר שהוגשה בקשה לביטול פסק הדין, הגיעו הצדדים ביום 1.2.10 לידי הסכמה כי יינתן פסק דין חלקי לפיו על הנתבעים ביחד ו/או לחוד לשלם לתובעת סך של 17,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.6.08, וכן אגרה והוצאות משפט שונות. פסק הדין שניתן במעמד צד אחד יבוטל, ולנתבעים ניתנה הזכות להגיש בקשת רשות להתגונן, למעט לעניין הסכום בגינו ניתן פסק הדין החלקי (שהינו יתרת התמורה על פי ההסכם בין הצדדים).

בהמשך הסכימו הצדדים על מתן רשות להתגונן. כן הוסכם כי יוגשו כתבי טענות מתוקנים, ואף ניתנה ארכה להגשת תביעה שכנגד.

התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן, בגדרו עתרה לחייב הנתבעים לפצותה בגין הפרת ההסכם בסך של 50,000 ₪. זו התביעה הניצבת לדיון כעת. תביעה שכנגד לא הוגשה.

ואלה טענות התובעת:

במסגרת פגישה שקיימו הצדדים טרם החתימה על ההסכם, סוכם כי מלוא הזכויות בדירה ימכרו לנתבעים בתמורה לסך של 600,000 ₪.

ביום 2.5.08, התקיימה פגישה נוספת לצורך החתימה על ההסכם, אך אז התברר כי בא כוחה הקודם של התובעת לא רשם את הדירה על שמה. בנסיבות העניין, הסכימה התובעת להפחית ממחיר הדירה סך של 3,000 ₪ על מנת שב"כ הנתבעים יהיה אחראי לביצוע הרישום ישירות על שם הנתבעים.

נוסף על כך, הסכימה התובעת כי מועד המסירה יוקדם ליום 15.6.08, ולבסוף הוקדם המועד פעם נוספת ליום 5.6.08.

הנתבעים הפרו פעם אחר פעם את ההסכם בכך שלא שילמו תשלומים במועדם.

הנתבעים התחייבו לשלם סך של 200,000 ₪ במועד רישום הערת אזהרה על שמם. הסכום שולם רק ביום 1.6.08.

כמו כן, הנתבעים התחייבו להעביר 197,000 ₪ נוספים במועד מסירת החזקה.

חרף האמור, סך של 100,000 ₪ הופקד רק ביום 15.6.08 וסך נוסף של 80,000 ₪ רק מאוחר יותר, ביום 29.6.08.

בנסיבות אלה, אף נותר חוב בסך של 17,000 ₪, בגינו נאלצה התובעת להגיש תביעה ביום 12.8.08. ההפרש שולם רק לאחר פסק דין חלקי מיום 1.2.10.

לתובעת נגרם נזק רב מהאיחור בתשלומים, והיא עתרה לחייב את הנתבעים לשלם לה את הפיצוי המוסכם בסך של 40,000 ₪ וכן סך של 10,000 ₪ כעוגמת נפש.

ואלה טענות הנתבעים: