חן נ' מויאל

פסק דין

זוהי תביעה קטנה לתשלום פיצוי בסך של 32,700 ₪ לתובעת.

התובעת טוענת כי הנתבע, שהינו בעליה של דירה הנמצאת מתחת לדירתה בטבריה, טען כי קיימים ליקויים בצנרת של דירתה ומבלי לקבל את רשותה הוא נכנס לדירה, הרס את הריצוף באמבטיה וגרם לה לנזק. הנתבע הוציא את הצנרת מביתה של התובעת לחלק החיצוני של הדירה ובכך גרם לכיעור חזות הדירה. הנתבע גם השאיר את כל פסולת הבנייה ביציאה מחדר הכביסה שלה.

עוד טוענת התובעת כי הנתבע ביצע בנייה בלתי חוקית בדירתו והרס קיר תומך, דבר שגרם לערעור כל יסודות הבניין ולסדקים רבים בדירתה.

התובעת טוענת כי היא הוציאה כספים רבים על מנת לתקן את הנזקים וכי ערך דירתה ירד בשל פעולות הנתבע.

בנוסף, הנתבע חילק את דירתו למספר יחידות קטנות אותן השכיר לשוכרים שונים ובשל ריבוי הדיירים, ישנו רעש מתמיד מהדירות, דבר הפוגע ביכולתה לעשות שימוש בדירתה.

הנתבע טוען, מנגד, כי מדובר בתביעה סחטנית וקנטרנית שמטרתה עשיית עושר. הנתבע מעלה טענות שונות בכל הנוגע לחריגות בנייה שביצעה התובעת ולהטרדתו על ידה, כאשר הוא אף הגיש תלונה נגדה במשטרת ישראל. לטענת הנתבע, התובעת "נזכרה" להגיש תביעתה על נזקים לכאורה רק 4.5 שנים לאחר ששיפץ את דירתו.

באשר לטענת התובעת בדבר הרס הריצוף באמבטיה – הנתבע טוען כי מספר חודשים לאחר שרכש את דירתו, הוא הבחין בנזילה מהקומה שמעליו ופנה לדיירת ששכרה את הדירה מן התובעת באותה עת, בדרישה לתקן את הנזילה. השוכרת השיבה כי עליה לפנות לבעלת הדירה - התובעת - ולאחר מספר שבועות של סחבת הודיעה לנתבע כי התובעת נתנה את הסכמתה לכך שהוא יתקן את הנזילה ממקלחת דירתה. הנתבע, שהינו קבלן בנייה ושיפוצים במקצועו, תיקן את הנזילה בדירת התובעת ולאחר מכן ריצף את המקלחת בה בוצע התיקון באריחים חדשים וזאת על חשבונו ומבלי לדרוש מן התובעת תשלום על תיקון הנזילה, והכל למען שכנות טובה.

באשר לטענות לסדקים בבניין - הנתבע טוען כי מדובר בבעיה הקיימת בבניין כולו וכן בבניינים השכנים ובעיה זו ידועה לעמידר, שהינה בעלת מספר דירות בבניין. הנתבע צרף לכתב ההגנה מכתב של מפקח עבודה מטעם עמידר, בו צוין כי קיימות בעיות של סדקים במספר מבנים וזאת בשל גלישת הקרקע ובעיה בביסוס היסודות של המבנים, בעיה הנמצאת בטיפול עמידר מול משרד השיכון.

הנתבע מכחיש גם את שאר טענות התובעת ובכלל זה את טענתה לרעש מתמיד הבוקע מדירתו.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובעת, הנתבע ועדה מטעמו – אריאלה אלמוג אשר שכרה בעת הרלוונטית את הדירה מן התובעת (להלן "השוכרת").

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות ולאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז-1976, ינומק פסק דין זה בצורה תמציתית.

התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולא תמכה את תביעתה בכל ראיה שהיא.

באשר לטענה בדבר נזקים שהנתבע גרם עת תיקן את הדליפה בצנרת בדירת התובעת - התובעת לא הכחישה ומכל מקום לא סתרה את הטענה כי אכן בדירתה היו נזילות מים שחילחלו לדירת הנתבע ומכאן שהיה עליה לתקנן. בעדותה אישרה התובעת כי היא הסכימה שהנתבע יתקן את הנזילות בדירתה (עמ' 1 שורות 17-18 לפרוטוקול). גם השוכרת העידה כי היה פיצוץ בצנרת בדירת התובעת וכי משפנתה לתובעת בעניין בקשת הנתבע לתקן את הנזילה, התובעת סירבה תחילה אך לאחר מכן הגיעה לדירה לראות במה מדובר ואז הסכימה שהנתבע יבצע את התיקון (עמ' 4 שורות 22-27 לפרוטוקול).

טענת התובעת ולפיה בעת ביצוע התיקון הנתבע הסב לדירתה נזק, הותיר אחריו אשפת בנייה והסיט את הצנרת החוצה, לא נתמכה בכל ראיה שהיא ולו בצילומים של הנזקים הנטענים. השוכרת העידה כי הנתבע לא הותיר כל אשפת בנייה בדירה וכי התיקון בוצע על ידי עובד מקצועי (עמ' 5 שורות 1-5 לפרוטוקול).

גם הטענה ולפיה הנתבע גרם לסדקים בבניין ובדירתה, לא נתמכה בכל ראיה שהיא – לא תמונות של הסדקים הנטענים ולא חוות דעת של מומחה שתקשור בין סדקים אלה לבין עבודות שיפוץ שביצע הנתבע בדירתו, בפרט כאשר התובעת טוענת לירידת ערך של הדירה. מכתב עמידר שהגיש הנתבע מחזק את טענתו כי אותם סדקים הקיימים בבניין אינם קשורים כלל לעבודות השיפוץ שביצע.

טענת התובעת לכך שהיא הוציאה הוצאות רבות לתיקון נזקים בדירה, נטענה אף היא בעלמא, בלא פירוט של סכומים מדויקים, של מועדי תשלום ועבור מה שולם ובלא שתיתמך בכל מסמך שהוא כגון קבלה המעידה על תשלום כלשהו ששילמה.

גם הטענה לרעשים הבוקעים מדירת הנתבע לא גובתה בכל ראיה שהיא, ובכלל זה התובעת לא זימנה כעדים מטעמה שכנים נוספים בבניין לחיזוק טענותיה בעניין זה.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 600 ₪, אשר ישולמו לנתבע בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק-דין זה לתובעת, אחרת - יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.