חן נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט מ. דרורי], אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בגרימת תאונת דרכים, תוך כניסה לצומת, כשהאור בכיוון נסיעתו ברמזור אדום.

לאחר ההרשעה, גזר לו בית משפט קמא לנאשם עונשים שונים, בהם עונש פסילה בפועל של 11 חודשים.

הערעור הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

בית משפט קמא קבע שהמערער הוא זה שנכנס לצומת כשהאור בכיוון נסיעתו אדום, על סמך עדויותיהם של המעורב, הנפגע, אך חשוב מכך, על סמך עדויותיהם של נהג אוטובוס וכרטיסן, אשר הרתיעו ברמזור בכיוון נסיעתו של הנהג המעורב, כאשר לנגד עיניהם נפרשת התנהגותו של המערער עובר לתאונה.

בית משפט קמא העדיף שלא להסתמך על עדות עד ראייה ניטראלי אחר, כאשר גרסתו תאמה את גרסת הנאשם, כלומר, שהמתלונן הוא זה שנכנס לצומת באור אדום, והסביר בסעיף 9 להכרעת הדין מדוע כך הוא נוהג\. ייאמר, שבהינתן שאותו עד ראייה אמר במפורש באמרתו במשטרה, אשר שימשה ראייה בתיק, שלא ראה את האור ברמזור עובר לתאונה אלא רק שמע את התאונה, קביעתו של בית משפט קמא סבירה והגיונית.

עסקינן בדוגמא אופיינית למצב שבו ערכאת הערעור מתבקשת להתערב בקביעות עובדה המבוססים על ממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, וכאמור למשל בע"פ 682/09, מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, מיום 12.05.11), ההלכה היא שלא כך תעשה ערכאת הערעור.

אין, בנסיבות תיק זה, כל חריג המצדיק שינוי בפסק דינו של בית משפט קמא לעניין ההרשעה.

כך גם לעניין העונש. עסקינן אמנם בנהג שאיננו עבריין תנועה, יליד 1950, רישיון נהיגה משנת 1972, לחובתו 36 הרשעות קודמות, הרבה מהן בעבירות של ברירת משפט או ברירת קנס, אך תוצאות התאונה קשות היו, גם הנאשם נחבל ואילו הנהג האחר, עמנואל דיאמנט, סבל מפגיעה רב מערכתית, שברים מרובים בצלעות ובאגן, פגיעה בכליתו ונזקק לאשפוז ממושך בבית חולים.

בנסיבות אלה, עונש פסילה בפועל, כפי שגזר בית משפט קמא על המערער, הינו עונש ראוי ומידתי, בוודאי אינו עונש המצדיק התערבות של ערכאת הערעור.

הערעור נדחה.

המערער יפקיד את רישיונו ביום 01.12.11, ובאותו יום יתחיל לשלם את הקנס, כפי שקבע בצדק בימ"ש קמא.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"ב, 24/11/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: