חן נ' אור ואח'

ותביעה דכנגד

פסק דין

ביום 22/8/08 בשעות הבוקר הקטנות, 03:30 אירעה תאונת דרכים בצומת הרחובות ארלוזורוב, הופיין בחולון , בין רכב נהוג בידי התובע מר חן אברהם ובבעלותו, לבין רכב נהוג בידי הנתבעת 1 ,בבעלותה ומבוטח אצל הנתבעת 2 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ .

בתאונה זו נגרמו נזקים קשים לשני הרכבים. כל אחד משני הנהגים טוען כי האחריות לתאונה נופלת על שכמו של חברו, ולפיכך התובע הגיש תביעה לפיצויים על הנזקים שנגמרו לרכבו , ואילו הנתבעות הגישו תביעה שכנגד , לפיצויים ושיבוב סכומי הנזקים שנגרמו לרכבן .

התאונה כאמור התרחשה בצומת הרחובות הנ"ל שהוא צומת בצורת האות T כאשר רחוב הופיין ורחוב ארלוזורוב נפגשים ויוצרים את הצומת . כאשר הרחוב הראשי הוא הופיין , והוא מהווה את שני "הזרועות" של הT ואילו רחוב ארלוזורוב מהווה את ה"רגל "

על פי כתב התביעה נטען כי ביום התאונה נסע התובע ברחוב הופיין ישר במהירות של 35-40 קמ"ש , ואז בפתאומיות יצא רכב נהוג בידי הנתבעת מרחוב ארלוזורוב לכיוון רחוב הופיין. רכב הנתבעת יצא במפתיע ובמהירות מרחוב ארלוזורוב לכיוון רחוב הופיין, ואז רכבו של התובע פגע ברכבה של הנתבעת 1.

בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעות , וגם בכתב התביעה שכנגד , נטען כי בעת התאונה עצר רכבה של הנתבעת/התובעת שכנגד , ברחוב הופיין, בקטע הרחוב הסמוך לרחוב ארלוזורוב וממנו ירד אחד הנוסעים. הנתבעת וידאה כי הכביש פנוי מאחור ולאחר שאותתה השתלבה בנסיעה ברחו הופיין, ולאחר נסיעה של מספר מטרים על רחוב הופיין נשמעה לפתע חריקת בלמים ומיד לאחר מכן פגע רכב התובע ברכב הנתבעת והדפו בחוזקה על רכב צד ג' שחנה ברחוב הופיין .

אם לתמצת את האירוע , התובע נסע ברחוב הופיין ישר . מימין לכיוון נסעת התובע, מתחבר עם רחוב הופיין רחוב ארלוזורוב, ועל פי טענת התובע, אין יציאה מרחוב ארלוזורוב אל רחוב הופיין כי הנסיעה בהופיין היא חד סטרית .מהופיין אל ארלוזורוב ולא מארלוזורוב אל הופיין. בכתב התביעה נטען כי התובע נסע בהופיין,התקרב אל הצומת, ואז רכבה של הנתבעת יצא מארלוזורוב , מקום שאסור לו לנסוע בו, עלה על רחוב הופיין, שם נסע התובע. התובע בלם, אולם מחמת הפתעה בכניסת הנתבעת לכביש שלו, לא הספיק למנוע את הפגיעה ופגע בחלקה האחורי , פינה שמאלית של הנתבעת.

הנתבעת טוענת לעומת זאת, כי היא כלל לא יצאה מרחבו ארלוזורוב, אל רחוב הופיין, כי אם עצרה את רכבה בפינת הרחובות בצד המרוחק , מכיוון נסיעת התובע , של רחוב ארלוזורוב, כדי להוריד נוסע. הורידה את הנוסע, הסתכלה במראות לאחור לראות אם יש תנועה בכביש, ומשלא מצאה תנועה כזו, החלה נכנסת לנתיב הנסיעה ברחוב הופיין, ואז הגיע התובע במהירות עצומה , ופגע בה לאחר שכבר התיישרה .

אקדים ואומר, כי למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי טרם התאונה רכבה של הנתבעת היה במצב של עצירה , אם לא ברחוב ארלוזורוב גופא, אז ברחוב הופיין, כאשר הוא עוצר בצד ימין של הכביש, שבו יש נתיב נסיעה אחד. היא עצרה את רכבה מאחורי רכבים חונים אחרים שהיו לפניה , הורידה נוסע, ולאחר מכן החלה יוצאת מהחניה , תוך תנועה שמאלה אל כיוון התחלת הנסיעה בנתיב הנסיעה ברחוב הופיין. התובע נסע באותה עת ברחוב הופיין בנתיבו, ואין מחלוקת כי הנתבעת נמכנסה לנתיב שלו .

המחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבעת כבר התיישרה בנתיבה ,וכבר נסעה ישר מספיק זמן לפני הופעת רכב התובע , וכי התובע פגע בה מאחור פגיעה קלסית של פגיעה חזית אחור,במנותק מן העובדה כי היא נכנסה לנתיב ממצב של חניה , או שהיא היתה עדיין בשלבי השתלבות כאשר היא חוסמת את נתיב נסיעתו של התובע, וגרמה לתאונה .

האם יש להגדיר את התאונה כתאונה , חזית אחור, או כתאונה שנגרמה עקב השתלבות של הנתבעת בנתיב בו נסע התובע ללא מתן זכות קדימה .

מחלוקת משנה בין הצדדים היא , באיזה מהירות נסע התובע , והאם הוא נסע במהירות מופרזת כזו שגם אם הנתבעת השתלבה בנתיבו כשהוא כה קרוב אליה , וחסמה את נתיב נסיעתו, עדיין התאונה היתה נמנעת אילו הוא נסע במהירות המותרת על פי החוק והמתאימה בנסיבות הענין .

אקדים ואומר, כי התרשמותי ממכלול העדויות היא כי התאונה אירעה עקב כך שהנתבעת יצאה מחניה בצד הדרך , עלתה על נתיב הנסיעה היחיד בכיוון נסיעתה, כאשר רכבו של התובע היה בקרבת מקום, וכי היא למעשה לא כיבדה את זכות הקדימה שלו , והפרה את הוראות תקנה 41 לתקנות התעבורה שזו לשונה

41. אין פניה אלא בבטחה

נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

מאידך , מקבל אני את הגרסה כי התובע נסע במהירות שאינה מתאימה לנסיבות ולנתוני המקום, ויש בחלקו משום רשלנות תורמת לגרימת התאונה .

עדויות הצדדים .

מטעם התובע העיד הוא עצמו , ובעדותו הוא מוסר כי הוא נסע ברחוב הופיין בנסיעה רגילה , וכי באופן פתאומי התפרץ לו אוטו מצומת ארלוזורוב- הופיין, לא הספיק לבלום עקב היציאה הפתאומית והתנגש בו .

התובע שרטט את מקום ההתרחשות, והוא ממקם את רכבו כרכב הנוסע ישר ברחוב הופיין, ואילו את רכב הנתבעת הוא מיקם בחיבור אשר בין רחוב ארלוזורוב ובין רחוב הופיין. המקום בו ממקם התובע את רכבה של הנתבעת, הוא אותו מקום שהנתבעת ציינה כי היא עצרה את רכבה, ( פחות או יותר) אך היא דחתה את הטענה כאילו יצאה מרחוב ארלוזורוב, אלא שהיא נסעה לכתחילה ברחוב הופיין, ועצרה בצד הדרך מאחורי רכב חונה בצד הימני ברחוב הופיין, אחרי שעברה את פתח רחוב ארלוזורוב.