חן ויצמן נ' מדינת ישראל

           לפנַי ערר על החלטת בתי המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור) מיום 22.8.2017 במ"ת 16661-07-17 בגדרה נעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

הרקע לערר

1. ביום 9.7.2017 הוגש כתב אישום נגד העורר המייחס לו עבירות של נשיאת והובלת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח. כתב האישום הוגש גם נגד אדם אחר (להלן: השותף). יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר והשותף עד לתום ההליכים נגדם.

2.  על פי כתב האישום, ביום 30.6.2017 בשעה 01:16 בפתח תקווה, העורר נהג בקטנוע כאשר מאחוריו נסע השותף, זאת בהיות העורר פסול לנהיגה וללא ביטוח. כך הובילו העורר והשותף בקבוק תבערה המורכב מבקבוק זכוכית מלא בנזין ובתוכו רצועת בד טבולה בבנזין המשמשת כפתיל, שהשתלשלה אל מחוץ לפיית הבקבוק כאשר השותף מחזיק מצת בכיס מכנסיו. בהמשך, חסמו שוטרים את דרכם של העורר והשותף ואז השליך השותף מידו את הבקבוק העטוף במגבת.

3. בא-כוח השותף הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר, וביום 27.7.2017 נעצר השותף עד לתום ההליכים נגדו. ביום 18.7.2017 קבע בית המשפט המחוזי (השופט ע' קובו) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה גם נגד העורר, אם כי נקבע כי קיימת חולשה ראייתית בנוגע לעבירה של קשירת הקשר.

4.  בכל הנוגע לעבירה של נשיאת הנשק, נקבע שהיא בוצעה לכאורה בצוותא. השותף ישב מאחורי העורר והחזיק בידו את בקבוק התבערה ומצת. אלא שטביעת אצבע של העורר שנמצאה על הבקבוק חיזקה את המסקנה בדבר מעורבותו הישירה בנשיאתו. טרם הומצאה חוות דעת מומחה בנוגע לבקבוק התבערה, אך קיימת בתיק החקירה המשטרתית חוות דעת שזיהתה את החומר הדליק כבנזין. נקבע כי מכלול העובדות מובילות למסקנה שמדובר בבקבוק תבערה. כן קבע בית המשפט כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות הנלמדת מעצם נסיעה על אופנוע בשעת לילה מאוחרת תוך נשיאה של בקבוק תבערה. העורר לא נתן הסבר למעשה ולא אפשר לייחס פרשנות מקלה ותמימה למעשים. קיימת גם חזקת מסוכנות בכל הנוגע לנשיאת הנשק. מסוכנותו של העורר נלמדת אף מעברו הפלילי הגם שעיקר העבר אינו מהעת אחרונה. עם זאת, הרשעתו האחרונה היא משנת 2015 בעבירה של החזקת סמים וצריכה עצמית. בשנת 2010 נדון ל-24 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות סמים ולחובתו עבירות נוספות של החזקת סכין, חבלה חמורה וכן עבירות אלימות וסמים נוספות אשר בגינן ריצה מאסר נוסף בשנת 2007. לכן, באיזון בין השיקולים השונים, בית המשפט לא שוכנע כי יש מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר. עם זאת הורה בית המשפט לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר על אודות העורר.

5. תסקיר המעצר הוגש ביום 6.8.2017 והמליץ על שחרור העורר לחלופת מעצר בבית משפחתו בפתח תקווה, בפיקוח אמו ודודתו בצד שילובו בהליך טיפולי, כמו גם צו פיקוח מעצר למשך שישה חודשים. חרף ההמלצה, הורה בית המשפט (השופטת נ' בכור) על מעצרו של העורר. נקבע כי מדובר בעבירה שביצעו העורר והשותף בצוותא-חדא כאשר העורר ביצע את המעשים לאחר שנדון לפסילת נהיגה. בעברו שלוש הרשעות בתעבורה כאשר את איסור הנהיגה בפסילה הוא הפר, באופן המוכיח שאינו מהסס להפר הוראה חוקית או גזרי דין. עוד נקבע כי ההמלצה בתסקיר אינה מתיישבת עם תוכנו, הואיל והומלץ על שחרור העורר חרף התסקיר השלילי. התסקיר מציין שהעורר מנהל אורך חיים שולי על פי קודים עברייניים. הוא אימץ נורמות התנהגות עברייניות תוך פעילות ממוקדת להשגת רווח כספי מהיר וקל. הסנקציות העונשיות שהוטלו עליו בעבר לא היוו הרתעה עבורו. ניסיונות הטיפול כשלו והוא הפנים דפוסי חשיבה בעייתיים בהתנהגות שמאשרת עבירה על חוקים. במצב דברים זה קבע בית המשפט כי לא ניתן לתת אמון בעורר. כך נמצא כי החלופה שהוצעה על ידו בעייתית ואינה ראויה בנסיבות העניין. ראשית, משום שמדובר בחלופת מעצר בעיר מגוריו ובסביבה בה בוצעה העבירה הנדונה; שנית, העבירה בוצעה שעה שהתגורר העורר בבית זה עם אמו ולא היה בכך כדי לשמש לו גורם מרתיע מפני ביצוע העבירה. שירות המבחן אף התרשם כי הוריו התקשו להציב לו גבולות ברורים לאורך השנים, או להוות עבורו דמויות מכוונות וממתנות; ושלישית, בשיחת שירות המבחן עם המפקחות בלטה בתחילה נטייה לגונן על העורר ולהדגיש אך את השינוי שעבר בחייו.

טענות הצדדים

6. העורר משיג על החלטת בית המשפט וטוען כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן. העורר אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה אך סובר כי קיים קושי בהתגבשות הוראות החיקוק הרלבנטיות ולכן עילת המעצר בעניינו מוחלשת. לטענתו בית המשפט המחוזי התעלם מכך שעבירת נשיאת הנשק צריכה להתבסס על חוות דעת לפיה הנוזל שנמצא בתוך הבקבוק הינו דליק, ועל הגדרת החפץ המסוים נשק בהתאם לקביעת קצין משטרה. אכן, העורר והשותף לא מסרו גרסה בחקירתם, בין היתר לאור אלימות קשה שהופגנה כלפיהם בשעת המעצר, אלא שבנסיבות אלה כאשר אין כל תשתית ראייתית בעטיה ניתן ליחס להם קיומה של עבירת מטרה אחרת, קיים צורך מוגבר לבחון את מיהותו של החפץ עד תום ולא להסתפק בקיומו של מסמך טכני גרידא. זאת, בשים לב לנוזל המועט שהיה בבקבוק, המלמד על כך שהדבר יכול להוות חפץ תמים לחלוטין ללא אינדיקציה פלילית. גם היעדרה של חוות דעת נשק לא אפשר לבית המשפט לקבוע כבר כעת האם בכוחו של אותו החפץ על שלל רכיביו כדי להביא לפגיעה שהיא אחת מיסודותיה של עבירת הנשק. בהקשר זה לא נבחנה ההיתכנות לשימוש בבקבוק התבערה, תקינותו או יכולתו של הבד לשמש כפתיל. זאת, בצירוף לנתון שאינו שנוי במחלוקת והוא הכמות המזערית של נוזל שנמצאה בתוך הבקבוק, אשר מקשה על קביעה סופית באשר ליכולת תפעולו.

7. באשר לעילת המעצר, נטען כי על אף החזקה הסטטוטורית, אין בחומרת המעשה כשלעצמו, כפי שנלמדת מנסיבות המקרה, כדי לקבוע באופן מוחלט כי אין דרך לאיין את המסוכנות הנטענת, וחובת בחינת החלופה הקבועה בחוק, מתקיימת אף בהינתן מקרים שקיימת חזקה סטטוטורית. כן שגה בית המשפט המחוזי כאשר אימץ את עמדת המשיבה כי מדובר בנשק "התקפי", זאת חרף העובדה שבקבוק תבערה מצוי במדרג הנמוך של עבירות הנשק. במסגרת זו הופנתה תשומת הלב להחלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי בה בחן את הראיות ומצא בהן חולשה מסוימת ולאחר שערך איזון בין השיקולים השונים, מצא לנכון להצטייד בתסקיר שירות המבחן. בנוסף, לא היה מקום להתייחס בחומרה יתרה לעברו הפלילי של העורר תוך התעלמות מחלוף הזמן מאז הרשעתו המשמעותית האחרונה, בעבירות סמים, שהתבססה על אירועים משנת 2009.