חמש שנות מאסר למנהל מוסד גמילה מסמים ומאלכוהול (ברחובות ) בגין עבירות מין בשתי מטופלות

כללי

1.         הנאשם, ויקטור לסרי, הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מין שבוצעו כלפי שתי מתלוננות. בכל אחד משני האישומים שיוחסו לו, הורשע הנאשם בעבירה של אינוס שלא בהסכמה חופשית ותוך ניצול מצב המונע מתן הסכמה חופשית, ובעבירה של מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית ותוך ניצול מצב המונע מתן הסכמה חופשית.

לפי הסדר הטיעון, מבקשת המאשימה כי יוטל על הנאשם עונש ראוי של חמש שנים וחצי מאסר בפועל, וכן עונש מאסר על תנאי. ההגנה אינה מוגבלת בטיעוניה בעניין עונש המאסר. כמו כן הוסכם על חיוב הנאשם בפיצויים בסך 30,000 ש"ח, מחציתו למתלוננת האחת ומחציתו למתלוננת השנייה. תשלום הפיצוי הוא תנאי להסדר, ואכן התשלום הופקד בקופת בית המשפט.

העובדות

2.         הנאשם הוא בן 52, ויש לו עבר פלילי משמעותי כפי שיצוין להלן. הרשעתו האחרונה היא משנת 1988, היינו לפני 23 שנים. בשנת 1998 הקים הנאשם את מרכז "דרך חיים" ברחובות, כמרכז טיפול לגמילה מסמים ומאלכוהול בתנאי פנימייה מלאים (להלן: " המרכז לגמילה" או " המרכז"). מאז ועד למעצרו בתיק זה (20.2.11), שימש הנאשם כמנהל המרכז לגמילה. למרכז התקבלו כמטופלים גברים ונשים המכורים לסמים ולאלכוהול. הם שהו במקום תקופות שונות לצורך השלמת תהליך גמילה פיסי, ולאחר מכן השתתפו בקבוצות טיפוליות שונות. לנאשם היו כוח והשפעה רבים, ולמעשה על-פיו נשק דבר במסגרת פעילות המרכז לגמילה. הוא היה הגורם הבלעדי שהחליט אם יתקבל אדם כמטופל למרכז אם לאו, הוא נפגש עם המטופלים ובני משפחותיהם ומסר מידע על הטיפול, והוא מי שאמור היה לתת פיתרון לבעיות רבות של המטופלים בעת שהותם במרכז. הנאשם זכה לכבוד ולהערכה רבים בקרב מטופליו, וזאת הן בשל תפקידו כמנהל המרכז, הן בשל היותו מכור לשעבר לסמים שהצליח להיגמל. המטופלים ראו בו מודל לחיקוי ומושא הערצה.

3.         האישום הראשון נוגע למתלוננת א', שהתקבלה למרכז בחודש נובמבר 2007 ושהתה בו כשבועיים לצורך טיפול וגמילה. בתקופה זו החמיא לה הנאשם על מראה ונתן לה יחס מועדף. א' העריצה את הנאשם וראתה בו מודל לחיקוי. לאחר מכן שהתה א' בקהילה הטיפולית "רטורנו" במשך כחצי שנה. במאי 2008 הגיעה א' למרכז כל שבוע ביום שלישי לצורך השתתפות בקבוצת NA (נרקומנים אנונימיים) שהתקיימה במקום.

            באחד מימי השלישי האמורים, בסוף חודש יוני 2008, הגיעה א' לפגישת NA במרכז. האירועים שלאחר מכן מתוארים באישום הראשון כדלקמן: 

6.       בהגיעה למקום ניגשה א.נ. למשרדו של הנאשם על מנת לומר לו שלום, ובהמשך הוא ניגש אליה, אמר לה שהיא נראית טוב והוסיף כי מאוחר יותר יקרא לה. בהמשך היום, נכנס הנאשם לפגישת ה- NA , וכשיצא מהפגישה קרא לא.נ. לבוא עמו.

7.       א.נ. הגיעה עם הנאשם למשרדו, ושם הוא אמר לה שייקח אותה לסיבוב כדי לדבר, ובהמשך יסיע אותה לתחנה המרכזית על מנת שתיסע חזרה לביתה.

8.       א.נ. והנאשם נכנסו למכוניתו מסוג "וולבו", והנאשם החל בנהיגה. במהלך הנסיעה צלצל הנאשם מהטלפון הנייד שלו, וביקש מהאדם איתו שוחח "לשמור לו את המקום הקבוע". כששאלה אותו א.נ. על מה מדובר, השיב לה שלא מדובר במשהו ששווה התייחסות.

9.       בשלב זה, נעל הנאשם את דלתות הרכב, והחל לנסוע בכיוון שאינו בדרך לתחנה המרכזית ברחובות. במהלך הנסיעה שם הנאשם את ידו על רגלה של א.נ. ואמר לה "תשתחררי, למה את ככה.".

10.     בתגובה לכך, הניחה א.נ. את ידה על ידו של הנאשם בנסיון למנוע ממנו להמשיך במגע ברגלה, אך הוא המשיך לגעת בה באמצעות ידו והגיע לאזור איבר מינה מעל מכנסיה.

11.     בשלב זה, תפסה א.נ. את ידו של הנאשם והזיזה אותה באמרה לו לחדול ממעשיו. הנאשם שאל את א.נ. מדוע היא לחוצה ואמר לה שהיא יודעת שלא יפגע בה.

12.     הנאשם המשיך בנסיעה, והגיע לאזור בין רמלה לרחובות, שיש בו חדרי אירוח ("צימרים"). הנאשם החנה את רכבו ליד אחד מחדרי האירוח, אמר לא.נ. לבוא עמו ולא השיב לה כששאלה אותו היכן הם נמצאים.

13.     בהמשך, נכנס הנאשם לחדר וא.נ. נכנסה אחריו. מסך הטלויזיה בחדר דלק באותה עת והוקרן בו סרט פורנוגרפי. א.נ. ביקשה מהנאשם לכבות את הטלויזיה והוא עשה כן, ומייד לאחר מכן הוריד את חולצתו ואת נעליו והתיישב על המיטה בחדר, בעוד א.נ. עומדת בצד ולא אומרת דבר.

           הנאשם הציע לא.נ. להתקלח אך היא סירבה, וכששאלה אותו מה הוא עושה, ענה לה "זה לא ברור לך? את רצית את זה, לא?". כמו כן אמר הנאשם לא.נ. שהיא ידעה שזה יקרה והיא ענתה לו שלא כך.

14.     בהמשך, אמר הנאשם לא.נ. להתקרב אליו ופתח את מכנסיו, והיא ניגשה אליו וביקשה לחבקו, מתוך תקווה כי בכך תגרום לו להימנע מלפגוע בה. הנאשם אמר לה לא לדאוג והחל לפתוח את מכנסיה. בתגובה לכך, אחזה א.נ. במכנסיה וניסתה למנוע מהנאשם להפשיטה מהם.

15.     בשלב זה אמרה א.נ. לנאשם כי עשתה בדיקות למחלת האיידס, אך הוא ענה שאין מה לדאוג כי יש קונדומים במקום, ואז ניגש אליה והפשיטה מחולצתה, התיישב עמה על המיטה ואמר לה להוריד את מכנסיה. הנאשם החל לגעת בגופה של א.נ. בחזה, בבטנה, ברגליה ובמפשעתה וכן שם את ידה על איבר מינו.

16.     א.נ. החלה לרעוד והנאשם אמר לה להשתחרר. בשלב זה, היא הורידה את נעליה והניחה לנאשם להפשיטה ממכנסיה, ונותרה בתחתונים וחזייה בלבד.