חמזה נ' מועצה מקומית גולס ואח'

פסק דין

1.בפני עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים מדוע לא יבטלו את החלטתם מיום 22.8.10 בענין פיטורי העותר ומדוע לא יכבדו הסדר תשלומים מיום 20.3.10.

2.העותר הינו תושב המועצה המקומית ג'ולס (היא המשיבה מס' 1 בעתירה שבפני שתקרא להלן: "המשיבה") וחבר המועצה הנבחרת מיום 11.11.08.

המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") הוא משרד הפנים.

3.ביום 16.6.10 נשלח לעותר מכתב על ידי גזבר המשיבה ובו נדרש להסדיר חובו למועצה, על סך 94,504 ₪ וזאת תוך 30 יום.

4.לטענת העותר בתאריך 24.2.10 הוסדר חובו והועמד על סך של 60,520 ₪ שנפרש לתשלומים חודשיים החל מיום 20.3.10, כך שדרישת גזבר המשיבה הינה חד צדדית, ללא הודעה מוקדמת והיא מעידה על פעילות פוליטית המחוסרת יסוד משפטי ו/או חוקתי וכל מטרתו להתנכל ולהתעלל בעותר לאור עמדתו ודעותיו בישיבות המשיבה (כאמור בעתירה, העותר נמנה עם חברי האופוזיציה ונחשב לאויבו הפוליטי הבולט של ראש המועצה).

5.ביום 22.8.10 הודיע גזבר המשיבה לממונה על המחוז אצל המשיב על הפסקת כהונתו של העותר וזאת בהתאם לסעיפים 120(10) ו- 123א' לפקודת המועצות המקומיות.

6.בעתירה טען העותר כי דין החלטת המשיבה מיום 22.8.10 להתבטל מעיקרא, בהיותה בלתי חוקית בעליל, מנוגדת לחוק וכי נעשתה בהליך מטעה ומוטעה מלכתחילה, לאחר שהועתר הסדיר חובו בהסכם עם המשיבה מיום 24.2.10 (לפיו נפרש החוב לתשלומים).

7.העותר טען כי עשה ככל יכולתו על מנת לסלק את חובו אך כל מאמציו עלו על שרטון מתוך כוונה תחילה של המשיבה להכשילו ולהוליכו לדרך בה יפוטר ממשרתו.

8.העותר טען כי המשיבה הפרה את ההסכם עימו ונהגה עימו בחוסר תום לב.

9.העותר טען כי הזכות להבחר למועצה היא זכות יסוד וכי כל רשות שלטונית צריכה להפעיל סמכותה כדי לקדם זכות זו ולא לפגוע בה.

10.בד בבד עם הגשת העתירה הגיש העותר בקשה לצו ביניים שיאסור למנות חבר אחר במקומו ויאסור על המשיבה לקיים ישיבות מועצה.

11.המשיבה טענה בתגובתה כי העותר הינו סרבן תשלום כרוני של חובות, כי נכון ליום 22.2.10 הוא היה חייב למשיבה 94,504.9 ₪ וכי הפר כל הסדר לסילוק חובו, אליו הגיע עם המשיבה.

12.המשיבה טענה כי המשיב יזם וביקש ממנה לנקוט בהליכים להפסקת כהונתו של העותר בהתאם להוראות הדין וכי למען הזהירות המשיבה ביצעה פעמיים את ההליכים להפסקת כהונתו של העותר, אך העותר לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו ולא שילם ולא הסדיר חובו למשיבה. כן טענה כי קיבלה את אישור המשיב להפסקת הכהונה של העותר.

13.המשיבה טענה כי כבר הוצא ביום 19.9.10 כתב מינוי לנבחר ציבור הבא על התחלת כהונתו כחבר מועצה והפסקת הכהונה של העותר כבר הפכה "מעשה עשוי" באופן שאין לבטלו ו/או להשהותו. כן נטען כי היה על העותר לצרף כמשיב נוסף את חבר המועצה לו הוצא כתב המינוי.

14.המשיבה טענה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, כאשר העותר נדרש לשלם חובו כבר במכתב מיום 16.6.10 והעתירה הוגשה ביום 3.10.10.

15.המשיבה טענה כי פעלה כדין וכי אין לעותר אלא להלין על עצמו לאחר שלא שילם את חובותיו למשיבה והפר ברגל גסה כל הסדרים לסילוק החוב אליהם הגיע עם המשיבה (לרבות הוראות קבע שמסר לבנק ולא כובדו על ידי הבנק).

16.המשיבה טענה כי ידיו של העותר אינן נקיות, לאחר שבמשך שנים הוא אינו משלם מיסים וכי כנבחר ציבור היה על העותר לשמש סמל ולתת דוגמא אישית לאזרחים ולא להמנע באופן כרוני מתשלום מיסים.

17.המשיבה טענה כי מאזן הנוחות פועל לטובתה וכי החלטתה הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.

18.בדיון בפני טען ב"כ המשיב כי לעותר חוב חלוט שלא שולם מעל 6 חודשים (חוב בו מודה העותר), וכי בנסיבות אלה הוא פסול מלכהן כחבר מועצה על פי הוראות החוק.