חמזה נ' מדינת ישראל
|
המ"ש בית משפט השלום לתעבורה בעכו |
4708-10-13
29.12.2013 |
|
בפני : אבישי קאופמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עיד חמזה |
: מדינת ישראל |
| החלטה | |
החלטה
המבקש עותר להארכת מועד להישפט בגין דוח מחודש נובמבר 2012. המבקש טוען כי לא קיבל את הדוח המקורי ולא ידע עליו עד קבלת הודעה בדבר תוספת פיגורים. לגופו של עניין טוען המבקש כי לא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, אלא אדם בשם סעיד חמדאן אשר תצהירו צורף לבקשה.
המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הדוח נשלח לכתובתו של המבקש והוחזר בידי הדואר מאחר ולא נדרש על ידו, לפיכך יש לראות בכך מסירה כדין, ואין להאריך את המועד.
בהחלטה מיום 31.10 ביקשתי לקבל פרטים ממשרד הרישוי ומרכז הגבייה, ולאחר שקיבלתי את המסמכים הדרושים ושבתי ועיינתי בתיק, החלטתי לדחות את הבקשה.
ראשית, צודקת המשיבה והדוח המקורי אשר נשלח למבקש לא נדרש על ידו. המבקש לא סתר את האמור באישור רשות הדואר והסתפק בהכחשת קבלת הדוח. מובן כי אם לא קיבל המבקש את הדוח כתוצאה ממחדל מצדו לדרוש אותו בדואר, יש לראותו כמי שקיבל את הדוח לידיו.
מעבר לכך, גם אם אקבל כי לא קיבל המבקש את הדוח המקורי לידיו, מתברר כי בחודש אוגוסט 2013 נשלחה למבקש הודעה ממשרד הרישוי בדבר צבירת ניקוד. ההודעה כוללת את העבירה דנן משנת 2012. לפיכך יש לראות את המבקש כמי שידע על העבירה לפחות במועד זה.
אולם חשובה מכך העובדה כי התצהירים שצורפו לבקשה אינם עומדים בדרישות שנקבעו בפסיקה. מר חמדאן מצהיר שנהג ברכב במועד ובשעה הרלוונטיים, אך אינו מסביר כיצד הוא יודע לומר זאת בביטחון כשנה לאחר המועד הקובע, ואילו המבקש עצמו מסביר כי "ערך בירור" לוודא זהות הנהג, אך לא הסביר מה הוא בירור זה.
כפי שנקבע לא אחת, התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון. או אז נזכר האזרח לבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון. בבקשה מסוג בקשה זו מוטל הנטל על כתפי המבקש להוכיח כי לא הוא זה אשר עשה שימוש בכלי הרכב בעת ביצוע העבירה, ואין די בתצהירים סתמיים וריקים מתוכן, לשם כך.
ראו לדוגמא דברי בית המשפט העליון ברע"פ 8895/12 איימן עיסא נ' מדינת ישראל, ופסקי הדין בבתי המשפט המחוזיים בעפ"ת 3236-12-12 עבד מג'דוב נ' מדינת ישראל, ע"פ 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל, ע"פ 4574/07 סיאם אבו חמיס נ' מדינת ישראל ורבים אחרים.
עוד ראוי לציין כי כבר עמד בית המשפט העליון על הבעייתיות שבקבלת אחריות בידי עובד לדוח שנרשם כנגד מעבידו, כמו במקרה דנן, וראו לדוגמא מ"ח 3975/13 אלדן תחבורה נ' מדינת ישראל.
לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ד, 29 דצמבר 2013.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|