חמודני נ' דני - הי (מטווחי קיסריה) בע"מ ואח'

1.התובע הגיש כנגד הנתבעות תביעה לתשלום זכויות שונות בטענה כי עבד, בשירותיהן, כשומר החל מ- 01.02.10 ועד לפיטוריו ביום 31.07.17.

הנתבעות הכחישו כי התקיימו יחסי עובד - מעסיק בין הצדדים, וטענו כי שילמו לתובע "דמי חסות" בתמורה לשמירה על מטווח הירי מפני גניבות וונדליזם, כן התייחסו לכל טענות התובע ואף העלו טענת קיזוז מפורטת.

2.מהלך הדיון -

התביעה הוגשה, תחילה, כנגד הנתבעות 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעות") וכן כנגד נתבעת נוספת - חברת ארמס מטווחי ירי בע"מ בשל היותה שותפה בנתבעת 2.

בתביעתו ביקש התובע לחייב את הנתבעות בסכום של 967,086 ₪ כאשר חלק הארי של התביעה, סך של 918,294 ₪ הינו בגין עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה והחג; בנוסף עתר התובע לתשלום: דמי הבראה בסכום של 9,195 ₪; פדיון ימי חופשה בסכום של 9,315 ₪; פיצוי בגין הפרשי הפרשה לפנסיה בסכום של 23,916 ₪; ימי חג בסך של 4,866 ₪ ופיצויי בגין אי מתן הודעה לעובד בסכום של 1,500 ₪.

לאחר שהוגש כתב הגנה וכתב תשובה לכתב ההגנה, התקיים, בתאריך 13.09.18, לפני ראש מותב זה, דיון מוקדם מקיף; בפתחו ביקש ב"כ הנתבעות להבהיר, כי עניינה של התביעה הוא בתשלום דמי חסות "פרוטקשן", וטען כי: "אנחנו השתמשנו בכתב הגנה רוכשים לו כבוד אבל כל העסקה היא פרוטקשן. במטווח גניגר היו אירועי ונדליזם, המטווח בנוי צורה כזאת שיש בוטקה ויש מוקד של שמירה והנחיצות בתובע הייתה בראש ובראשונה אתה יודע שאתה מעסיק אותו אין ונזדליזם ואתה מקבל תעודת ביטוח שבמידה ותהיה פריצה כמו שגם קרה , מה שיגנב גם יוחזר והמציאות הוכיחה שזה מה שקרה, הייתה הפריצה לאחר יומיים והתובע דאג להחזיר את מה שנגנב." (עמ' 1 שורות 15-20 לפרוטוקול).

בתגובה לדברים אלו, טען ב"כ התובע, כי המדובר בהרחבת חזית אסורה שכן את הטענה לדמי חסות היה חובה על הנתבעות לטעון במפורש בכתב הגנתן ולא ברמיזה מה גם שמדובר בטענה שמהווה סתירה מוחלטת לגרסה שהן מסרו בכתב ההגנה שם לא הכחישו כי התובע עבד כשומר אך טענו להיקף שעות מצומצם ממה שהתובע טען לו, כאשר במענה לכך טען ב"כ הנתבעות כי:" זה לא הרחבת חזית ולא מתקרב להרחבת חזית. הביטוי חסות כתוב בכתב ההגנה- מפנה לסעיף 44 . בפסקה לאחר מכן מוסבר לאחר שבוצעה הפריצה התובע דאג להחזיר את מה שנגנב. כפי שאמרתי בתחילת דרכי השתמשתי בביטוי בוטה יותר ממה שהשתמשתי בכתב ההגנה, אך התוכן הוא זהה" (עמ' 1 שורות 20-22 לפרוטוקול)

עוד במהלך הדיון הנ"ל התייחסו הצדדים זה לטענותיו של רעהו, חדדו את עילות התביעה ואת טענות ההגנה, וכן ענו לשאלות ביה"ד, בין היתר, בעניין מעמדה של הנתבעת 3 בתביעה במיוחד הואיל ולא הוגש מטעמה כתב הגנה. ב"כ התובע בתגובה השיב כי: "...שהואיל והנתבעות 1-2 לא הכחישו את תקופת העבודה לה אנו טוענים והואיל והסיבה בשלה צרפנו את נתבעת מס' 3 היא כמפורט בסעיף 5 לכתב התביעה(בהיותה אחד השותפים בנתבעת 2) והואיל ונתבעת זו כלל לא הגישה כתב הגנה, לא נעמוד על השארתה כנתבעת בתיק ואנו מסכימים כי היא תימחק." (עמ' 5 שורות 13-16 לפרוטוקול).

משכך, ולקראת סיום הדיון, ניתנה החלטה המורה על מחיקת הנתבעת 3 מכתב התביעה כן ניתנה החלטה על המורה על השלמת הליכי הגילוי ועיון בממסכים ועל הגשת תצהירי עדות ראשית.

בעקבות הדיון המוקדם שהתקיים, הגישו הנתבעות בתאריך 25.10.18 כתב הגנה מתוקן מטעמן, כאשר לטענתן מטרתו להבהיר ולחדד את טענתן בנוגע ל- "דמי החסות" ששולמו לתובע בעבור שמירה על המטווח. לאחר שהתקבלה תגובת התובע להודעת הנתבעות והתייחסות הנתבעות לתגובת התובע, ניתנה בתאריך 14.11.18 החלטה המתירה את הגשת כתב ההגנה המתוקן.

בהמשך, ובהתאם להחלטת ביה"ד, הגיש התובע בתאריך 07.01.19 תצהירי עדות ראשית מטעמו כאשר הנתבעות הגישו תצהיריהן בתאריך 10.04.19.

בתאריך 02.12.19 התקיים לפנינו דיון הוכחות במהלכו העידו מטעם התובע: הוא בעצמו, מר עמית גלבר - רכז הבטחון של קיבוץ גניגר (להלן: "מר גלבר") וכן מר סאלח עלי חג'אג'רה- שכנו וחברו של התובע (להלן: "מר חג'אג'רה"). ואילו מטעם הנתבעות העיד מר עמי כאהן - הבעלים של הנתבעות (להלן: "מר כאהן") שכן תצהירו של העד הנוסף, מר ודים בבקוב נמשך, לבקשת הנתבעות, בשל אי התייצבותו לישיבה.

בתום ישיבת ההוכחות הוצע לצדדים הסדר לפיו הם יסמיכו את בית הדין לפסוק בתביעה לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט (לא מנומק) עם סכומי רצפה ותקרה שהוצעו (עמ' 57 שורות 20-26 לפרוטוקול). הצדדים בקשו שהות על מנת לשקול את ההצעה ולהגיע להסכמות ביניהם וזו ניתנה להם.

בתאריך 10.12.19 ומשהודיעו הצדדים כי לא הצליחו להגיע להסכמות, ולבקשתם, קצב להם בית הדין מועדים לשם הגשת סיכומיהם ומשאלו הוגשו (סיכומי התובע בתאריך 23.02.20, סיכומי הנתבעות בתאריך 05.05.20 וסיכומי התשובה של התובע בתאריך 20.05.20) הבשיל התיק למתן פסק דין.