חמודה נ' בית חולים אי.מ.מ.מ.ס. ואח'

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת טענה בדבר נזק ראייתי שנגרם לתובע כתוצאה מכך שהנתבע 1 לא שמר צילומי רנטגן שבוצעו לתובע עת טופל אצל הנתבע, וזאת בניגוד להוראות לתקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל"ז – 1976 (להלן – תקנות בריאות העם או התקנות). כן מתבקש תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת נתבעת נוספת, קופת חולים כללית, בטענה שאף היא גרמה לתובע נזק ראייתי בכך שלא שמרה בהתאם לתקנות צילומים שנערכו לתובע במוסדותיה.

בתמצית אציין, כי התביעה הינה תביעת רשלנות רפואית. לטענת התובע, הנתבע התרשל בטיפול הרפואי שניתן לו בעקבות פגיעה בידו בתאונת עובדה. התובע צירף חוו"ד של פרופ' שטיין לפיה הטיפול הרפואי בתובע היה רשלני, ועקב כך נגרמה לו נכות בידו. הנתבעת הגישה חוו"ד של פרופ' רינות, לפיה הטיפול הרפואי שניתן לתובע היה בסטנדרט גבוה ומקובל, נכותו הרפואית נמוכה מזו עליה הצביע מומחה התובע ולא קיים קש"ס בינה לבין הטיפול.

ברקע הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה עומדת ההשתלשלות הבאה; חוות הדעת מטעם התובע מבוססת בין היתר על צילומים שנערכו לתובע לאחר פגיעתו ובמהלך הטיפול אצל הנתבע וכן במוסדות קופ"ח כללית. לאחר הגשת התביעה, ומשביקשו הנתבעים מהתובע לקבל העתק מהצילומים הנ"ל לצורך הכנת חוות דעתם, הסתבר לתובע לטענתו כי חלק מהצילומים אבד – לפי הטענה הם לא הוחזרו אליו מהמומחה שהגיש חוו"ד מטעמו. לפיכך, פנה התובע במהלך שנת 2011 לנתבע ולקופת חולים כללית, וביקש לקבל העתק הצילומים שבוצעו במוסדות הנ"ל, אולם לטענתו הוסבר לו כי לא כולם נשמרו בידיהם. מכאן טענתו כי מחדלם של המוסדות הנ"ל מלשמור העתק מהצילומים כנדרש בתקנות, גרם לו נזק ראייתי באופן שיקשה על הוכחת התביעה.

הנתבעות מתנגדות לבקשה בטענה כי אין בה תועלת שכן איבוד הצילומים מטעם התובע עצמו, מנתק הקשה"ס בין הנזק הראייתי הנטען להתנהלות הנתבע, מהטעם שהעילה הנ"ל התיישנה ובשל שיהוי בבקשתה.

לאחר עיון בעמדות הצדדים אני רואה לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה.

כאמור לעיל, התובע טוען כי בניגוד להוראות הדין לא נשמרו אצל הנתבע ואצל קופ"ח כללית העתקי הצילומים, וכי אלה נדרשים להוכחת התביעה, כך שהיעדרן מסב לו נזק ראייתי. שאלת היחס בין טענה זו, לבין העובדה כי הצילומים הנ"ל היו בידי התובע כי אלה אבדו לו מסיבות שאין להן קשר לנתבע, כמו גם המשמעות של טענת הנזק הראייתי בנסיבות בהן חוו"ד התובע ניתנה על יסוד אותם צילומים ואלה נמנעו ממומחה הנתבעים, הן שאלות שראוי ללבנן בהמשך ההליך, ואינני סבורה כי ניתן כבר בשלב מקדמי זה לקבוע שיש לדחותן. אשר לטענת ההתיישנות, מאחר שהעילה הנטענת עניינה אי-שמירת הצילומים על-ידי הנתבע, ולעניין זה טוען התובע כי הדבר נודע לו רק בשנת 2011 לאחר שביקש לקבל העתקיהם, אין לקבוע בשלב זה כי זו התיישנה. עוד יש לציין, כי לטענת התובע, גם על אובדן הצילומים שהיו בידו בעבר (אשר לא הוחזרו לו לטענתו על-ידי המומחה) גילה רק בשנת 2011, וככל שעולה שאלה עובדתית בעניין זה לא זהו השלב להכריע בה.

נוכח האמור, ובשים לב לשלב הדיוני המקדמי בו אנו מצויים, ולגישה הליבראלית הנהוגה ביחס לתיקון כתבי טענות, אני מקבלת את הבקשה.

למותר לציין כי בידי קופת חולים כללית יהיה להעלות כל טענה באשר לתביעה נגדה, ובכלל זה לעניין היותו של נזק ראייתי עילת תביעה עצמאית נגדה, ככל שהתובע יעמוד על טענתיו בעניין זה נגדה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ד, 3 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: