חמודה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.המערער נפגע ביום 14/04/11, בעמ"ש תחתון, לאחר שהרים משטח כבד במסגרת עבודתו (להלן: "האירוע") .

המשיב הכיר באירוע כתאונת עבודה.

המערער ביקש לקבוע נכותו בגין האירוע, ונבדק ע"י ועדה רפואית בדרג ראשון, אשר קבעה לו שיעורים שונים של נכות זמנית, ו – 0% נכות יציבה בתוקף מיום 01/01/12, בראותה את האירוע כגורם להחמרה זמנית על רקע מצב קודם.

בעקבות ערר שהגיש, התכנסה ועדה לעררים ביום 23/01/13, וקבעה למערער 10% נכות יציבה בהתאם לפריט 37(7)(א) לרשימת הליקויים, ממנה נוכו בגין מצב קודם 5% בהתאם לפריט ליקוי 35(1)א-ב לרשימת הליקויים.

מכאן הערעור שבפנינו.

2.להלן תמצית טיעוניו העיקריים של המערער –

א.הועדה טעתה עת הורידה מהנכות 5% בגין מצב קודם, חרף העובדה שקבעה שהמצב הקודם לא גרם להגבלה בתנועות.

משבחרה הועדה ליישם בעניינו של המערער פריט ליקוי העוסק בהגבלה בתנועות, לא הייתה מוסמכת לנכות מהנכות שקבעה מכוחו לפי פריט ליקוי שאינו מתייחס להגבלה כזו.

ב.הועדה לא דנה בתלונות המערער בדבר הקרנת הכאבים לצד ימין ולא בדקה את ההיבטים הנוירולוגיים של תלונות אלה.

בפני הועדה עמד מסמך של דר' חביאללה מיום 06/07/11, בו ציין כי קיימת פגיעה שורשית ב – L5 ברגל ימין, והיה על הועדה להתייחס אליו.

ג.הועדה לא נתנה ביטוי לממצא של "רגישות מקומית" שנקבע על ידיה.

3.להלן תמצית טענות ב"כ המשיב -

א.הועדה נימקה באופן ענייני וממצה את בחירתה לנכות מהנכות בגין מצב קודם, ועיגנה אותה במסמכים רפואיים.

ב.הטענה בדבר הקרנת כאב לרגל ימין – לא עלתה בערר שהוגש וגם לא בפני הועדה, ומעבר לכך – ממסמך שהציג ב"כ המערער במהלך הדיון, שנערך ע"י דר' חביבאללה, עולה דווקא כי המערער התלונן על הקרנה לרגל שמאל.

4.עיון בפרוטוקול הועדה לעררים מראה שהמערער התלונן בפניה כי הוא "מרגיש מדי פעם לפעם כאב בגב מקרין לצד ימין יותר מאשר שמאל".

הועדה בדקה את המערער וציינה "הגבלה קלה בטווח התנועות לכל המישורים, SLR חיובי משמאל ורגישות מקומית".

הועדה סיכמה ממצאיה ומסקנותיה בזו הלשון –

"מדובר במצב של הגבלה קלה בטווח התנועות, המקנה נכות בשיעור 10%.

בעיון ברישום רפואי נמצא כי בשנת 2002 נפגע בזמן עבודתו בגב, ומאז כאבי גב ותלונות של כאב בעמ"ש מותני. אין עדות ברישומים להגבלה בתנועות, אך בהתחשב בתלונות הרבות של התובע ונזק ניווני ב – L5S1, ודיסקופטיה טרם התאונה, הוועדה סבורה שמחצית מגובה הנכות לא קשורה לאירוע הנדון.