חמו נ' רוטמן ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 26.5.09.

2.לטענת התובע, בעל רכב מסוג טויוטה לנדקרוזר (להלן גם: "הטויוטה"), נסע באזור המוסכים בצ'ק פוסט, מצפון לדרום, ברח' יעקב מושלי. בהצטלבות של רח' זה עם רח' הבונים החופשיים, כשכמעט וסיים לחצות את הצומת, רכב שהגיע מימין, בו נהג הנתבע מס' 1 (להלן: "המיצובישי", "הנתבע"), פגע בצידו הימני של רכבו.

3.לטענת הנתבעים, הנתבע נסע ברח' הבונים החופשיים, ממערב למזרח (בתחילה נאמר מדרום לצפון אולם במהלך הדיון אישר הנתבע כי מדובר בטעות, וכי כיוון נסיעתו היה ממערב למזרח). כאשר הגיע לצומת עם רח' יעקב מושלי, חנתה בצד שמאל בפינה משאית המופיעה בתמונות נ/1, נ/2. המשאית הסתירה את שדה הראיה, להערכת הנתבע הסתירה בהכרח גם לתובע, אך הוא מאשר כי הסתירה גם לו. הוא הסתכל בעיקר ימינה כדי לבדוק אם הוא צריך לתת זכות קדימה למישהו המגיע מימין, אך הוא מניח כי הסתכל גם שמאלה, ולא ראה דבר בגלל המשאית. הדבר הבא שהוא זוכר, הינו שראה את הג'יפ של התובע ופגע בו.

4.הנתבעים טענו בכתב ההגנה מטעמם, כי הצומת איננו מתומרר, ומשום כך היה על הטויוטה לתת זכות קדימה למיצובישי, אשר הגיעה מימין.

התובע טען בפתח הדיון טענה אשר כלל לא הועלתה בכתב התביעה, ולפיה בכיוון נסיעתו שלו לא היו תמרורים כלשהם ואילו מכיוון נסיעתו של הנתבע, היה תמרור "האט ותן זכות קדימה", אשר הנתבע לא ציית לו. התובע הפנה לתמונות ת/5 אשר צולמו על ידו, ובהן נראה תמרור כזה, בסמוך לשלט הפניה ימינה אל תחנת דלק "טן".

הנתבע, אשר כאמור ציין בכתב ההגנה שהצומת איננו מתומרר, שב וטען כי בכיוון ממנו הגיע לא היה מוצב תמרור "האט ותן זכות קדימה". הוא הפנה בנושא זה לתמונות שצילם מיד אחרי התאונה באמצעות טלפון נייד (נ/2, נ/2).

5.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי של שני הרכבים, ותמונות הצומת כפי שהוגשו על ידי שני הצדדים.

6.נטל ההוכחה מוטל על התובע, ולא מצאתי נימוק המצדיק להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע ככל שהדברים אמורים בתמונות הצומת ובתמרור בדבר מתן זכות קדימה. יתרה מכך, ככל שעסקינן בעדויות בעל פה, אני מקבל את גרסת הנתבע, אשר היתה מהימנה יותר בעיניי, ואשר מתיישבת טוב יותר עם כלל נסיבות התאונה והראיות.

7. מעבר להתרשמות כללית באולם מן העדויות, אפרט מספר אינדיקציות לכך.

בראש ובראשונה, העובדה שהתובע, אשר על פי עדותו משמש כקצין בטיחות בתעבורה, ומשום כך נושא ברכבו מצלמה בכל עת, לא מצא לנכון להציג בפני בית המשפט מלבד התמונות בהן נראה התמרור "האט ותן זכות קדימה" מטווח קרוב (תמונות ת/5), גם תמונות בהן רואים את התמרור על רקע הצומת כולה או חלקה, וניתן למקם אותו במיקום הנכון במרחב, וכפועל יוצא מכך – במיקום הנכון בצומת.

בנוסף, היו בעדותו של התובע מספר אי דיוקים, אשר חלקם עלו לכדי סתירות ממש. כך, למשל, בתחילה ציין כי מכיוון הגעתו אין כל תמרורים. אולם בתמונות שהוצגו לו על ידי הנתבעים נראה בפרוש קו עצירה מכיוון נסיעתו, מלווה בחצים המתירים נסיעה ימינה, ישר או שמאלה. לאחר שהוצגו לו התמונות המתארות את כיוון הגעתו עם הטויוטה (חלק מתמונות נ/1, נ/2), נאלץ לאשר כי במקום ישנו קו עצירה.

כך, למשל, בעדותו טען התובע כי שני הרכבים נסעו לאט, והתאונה ארעה "במהירויות נמוכות" (עמוד 4, שורות 7, 8), בעוד שבכתב התביעה טען כי רכב הנתבע הגיח במהירות מימין.

כך, למשל, שלל התובע מכל וכל את האפשרות שהמשאית הנראית בתמונות כחוסמת את שדה ראיה מכיוונם של שני הנהגים אכן היתה במקום, ואף רמז כי מדובר בתמונה שצולמה במועד אחר. אולם התובע לא ידע להסביר אם אמנם שדה הראיה היה פנוי והמהירות היתה איטית כדבריו, הכיצד זה לא ראו הרכבים זה את זה ולא נמנעה התאונה.

יצויין בהקשר זה כי גרסתו של הנתבע היתה פשוטה וכנה, ואני מקבל לחלוטין את טענתו כי המשאית הנראית בתמונות שצילם, לדבריו מיד אחרי התאונה, אכן חנתה במקום בעת האירוע.

למעשה, בתמונה ת/3 שהוגשה ע"י התובע עצמו נראית בדיוק אותה המשאית אליה התייחס הנתבע, והתמונה כוללת גם את הטויוטה והמיצובישי הפגועות בשטח הצומת, באופן שאינו מותיר מקום לספק כלשהו בנוגע למועד צילום התמונות על ידי הנתבע.

8.זאת ועוד; לאחר שבחנתי היטב, ושבתי ובחנתי, את התמונות ת/5, תוך השוואה בינן ובין התמונות נ/2, והגעתי למסקנה כי לא זו בלבד שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו מעצם היותו כזה להביא או להציג בפני בית משפט תמונות התומכות בטענתו בדבר קיומה של חובה ליתן זכות קדימה על ידי הנתבע, אלא ייתכן שניתן להרחיק לכת אף מעט יותר מכך. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, מבחינה מדוקדקת של כל התמונות הרלבנטיות והשוואת זוויות הצילום זו לזו, מתקבל הרושם כי מכיוון הגעתו של הנתבע אין כל תמרור המחייב האטה ומתן זכות קדימה, וכי התמונות ת/5 כוללות תמרור "האט ותן זכות קדימה" המופנה דווקא אל התנועה הנוסעת ברח' יעקב מושלי ומתקרבת לצומת מכיוון דרום.

אם אכן אלו פני הדברים יש בכך גם כדי להסביר מדוע לא הוצגו תמונות מתבקשות של התמרור על רקע הצומת. יש בכך גם כדי לסתור את טענת התובע כי רח' יעקב מושלי הוא ציר ראשי ואילו רח' הבונים החופשיים הוא אחד מכמה צירים משניים המצטלבים איתו ולכן זכות הקדימה היתה נתונהנ לו – טענה אשר נסתרת, גם נוכח קיומו של קו עצירה ברור וחצים המחייבים מתן זכות קדימה המסומנים על גבי הכביש מכיוון הגעתו של התובע.

9.לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

כמו כן, ובנסיבות העניין, ישלם התובע לנתבעים הוצאות בסכום של 750 ₪.