חמו נ' יצחק ואח'

פסק דין

בפניי תביעת התובע כנגד הנתבעים להשבת הלוואה שהולוותה על ידי התובע, לטענתו, לנתבעים.

התובע והנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), תושבי העיר קרית אתא, הכירו בתחילת שנת 2008 והתפתח ביניהם קשר חברי, במהלכו נהגו להיפגש מדי פעם; הנתבע ביקר בביתו של התובע וכן הזמין את התובע ורעייתו לאכול במסעדה אשר בבעלותו ואף שלח להם מתנות.

לטענת התובע, בתחילת חודש אוקטובר 2008, פנה אליו הנתבע בבקשה לקבל ממנו הלוואה בסך של 50,000 ₪ (להלן: "סכום ההלוואה") לצורך עסקיו, אותה התחייב להשיב לתובע כעבור 3 חודשים. לטענת התובע, למרות פניות חוזרות ונשנות, הנתבע לא השיב לו את סכום ההלוואה ומשכך הוגשה התביעה דנן.

הנתבע כפר בטענות התובע בדבר מתן הלוואה; הנתבע טען שלא קיבל כל הלוואה מהתובע וכי למעשה, התובע חב לו סכום כסף בגין שיפוץ שנערך בביתו של התובע.

התביעה הוגשה אף כנגד בת זוגו של הנתבע, הנתבעת 2.

בהקשר זה, אקדים ואציין, כי דין התביעה כנגד הנתבעת להידחות. התובע לא הוכיח ואף לא טען כי ההלוואה ניתנה לנתבעת, כי אם לנתבע בלבד ולמעשה, לא נטענה טענה כלשהי המצמיחה חבות מצד הנתבעת כלפי התובע.

דיון והכרעה

האם התובע העניק הלוואה לנתבע?

1. לטענת התובע, ביום 13.10.2008 הנתבע התלווה אליו לסניף בנק דיסקונט בקרית אתא (להלן: "הבנק"), בו מנהל התובע את חשבונותיו, על מנת שהתובע יעביר לידיו את סכום ההלוואה המבוקש. בהתאם לבקשת הנתבע מהתובע, הבנק העמיד לתובע בחשבונו הלוואה על סך של 50,000 ₪ והתובע משך מחשבונו שיק בסכום זה לפקודת הנתבע (להלן: "השיק").

התובע טוען כי הנתבע סירב לפרוע את השיק וביקש ממנו למשוך עבורו את סכום ההלוואה במזומן ולמסור אותו לידיו, כאשר הנתבע רשם בכתב ידו בגב השיק כדלקמן: "אני מרדכי יצחק לא יכולתי לפרוע את השיק, דוד משך לי מזומן".

לטענת התובע, הנתבע התחייב להשיב את סכום ההלוואה עד ליום 15.1.2009, אולם לא פעל בהתאם להתחייבותו. משכך, עותר התובע לחייב את הנתבעים להשיב את סכום ההלוואה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

2. הנתבע הכחיש כי קיבל הלוואה מן התובע. לגרסתו, מעולם לא פנה לתובע בבקשה לקבל הלוואה והנתבע הוא אשר נהג לתת לתובע מדי פעם סכומי כסף בסך של 100-200 ₪ נוכח טענות התובע בדבר מצבו הכלכלי הקשה.

לטענת הנתבע, התובע הוא שפנה אליו וביקש ממנו כי יפרע בחשבונו את השיק ויעביר לידי התובע את סכום השיק במזומן, כטובה אישית, נוכח בעיות משפחתיות של התובע. הנתבע סירב לטענתו להפקיד את השיק בחשבונו, ביטל את השיק על ידי סימון שני קווים על השיק וכתב בגב השיק: "אני מרדכי יצחק לא יכולתי לפרוע את השיק, דוד משך לו מזומן".

לגרסת הנתבע, הוא כתב על גב השיק כי התובע משך לו- לתובע עצמו את הכסף ולא לנתבע וחתם בחתימתו.

3. מטעם התובע הוגש תצהירו וכן תצהיר עדות ראשית של בתו, גב' שרון חמו-נדו (להלן: "הבת"). מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדותו הראשית.

התובע העיד על מתן ההלוואה לנתבע, כאשר צירף לכתב תביעתו עותק מן השיק שבוטל וכן מסמכים בנקאיים המעידים על ההלוואה שביצע התובע בחשבון הבנק ומשיכת סכום ההלוואה במזומן.

התובע נחקר אודות נסיבות היכרותו עם הנתבע והעיד, כי הנתבע ניסה כל הזמן להיות בקרבתו ואף אירח אותו במסעדה שבבעלותו, עד אשר נעתר התובע ונתן לו הלוואה (עמ' 3 ש' 29 – עמ' 4 ש' 20).

התובע לא התכחש למחוות שעשה כלפיו הנתבע והעיד כי הנתבע אירח אותו ואת משפחתו במסעדה שבבעלותו וכי אף שלח לו מדי פעם מתנות.

לטענת התובע, הוא פגש את הנתבע בחודש דצמבר 2008 והלה אמר לו כי יש לו קושי כלכלי אך הוא יחזיר את סכום ההלוואה ומאז לא פגש את הנתבע כשנתיים, כאשר כל העת קיווה התובע כי הנתבע ישיב לו את כספו (עמ' 8, ש' 23-31).