חמו נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפנינו תביעה שהגישה התובעת, אחות במקצועה, המועסקת בבי"ח בלינסון, בגין פגיעה שארעה לה עת החליקה במקלחת בחדרה במלון בו התקיימה השתלמות.

התובעת אינה מציינת בתביעתה מועד לפגיעה.

התביעה נדחתה במכתב הנתבע מ- 19.1.11, משהפגיעה (מ- 30.5.10) ארעה במהלך השתלמות שאורגנה ע"י העמותה לקידום מקצועי של אחים ואחיות בי"ח בישראל ("העמותה"). מדובר בהשתלמות בנושאים כלליים, שהתקיימה מחוץ למקום העבודה, בחלקה מחוץ לשעות העבודה ולא הוכח שלמעביד ענין ריאלי בקיומה.

הוסיף הנתבע וטען בהגנתו כי תוכנית ההשתלמות (שלא צורפה לתביעה) מעידה כי אין רלוונטיות מקצועית להשתלמות וכי מדובר בנושאים כלליים ותוכנית בידור, מה גם שחובה להשתתף בכל הארועים בה – מה שלא מתיישב עם טענת התובעת.

המסמכים הרפואיים אינם תומכים בטענתה, התובעת נפגעה במקלחת בטרם החלה הפעילות בהשתלמות (עב"ל 825/06 המלל נ' קופרמן).

2.מטעם התובעת נשמעה גם הגב' אלנה פיטרמן, אחות בבלינסון שקיבלה חדר משותף עם התובעת בהשתלמות ("אלנה"). מטעם הנתבע העידה הגב' רחל מלמד, רכזת רווחה בבלינסון.

3.ולהכרעתנו –

א.אין חולק כי עסקינן בהשתלמות שאורגנה ע"י העמותה – ולא ע"י המעסיק ואף לא ע"י הארגון היציג עצמו (ב' לתביעה); אגב כך, מעניין לציין כי נספח ב' איננו, ככל הנראה, אשור ההרשמה המקורי להשתלמות – משמתייחס הוא להשתלמות מ- 30.5.10 (סמינר מספר 1009 במלון דניאל ים המלח) – אך נושא הוא תאריך 02.11.10 (קשה איפוא לקבל טענת התובעת בהקשר זה בהודעתה (ס' 5) לה צורף תצהירה).

עיון בתוכנית ההשתלמות (ב' לתצהיר התובעת) מלמד אכן כי לא בכדי טען הנתבע כאמור במכתב הדחייה ובהגנתו.

כך, אם הוסעה התובעת ב- 10:30 מת"א, רק ב- 18:00 החל הסמינר, כשאין תוכן למושב הראשון, במושב השני נשמעה יו"ר הארגון, בשלישי "הסכמי שכר" – בלא שפורט עד מתי נמשכו 2 אלה... (החלו ב- 10:00). היום השלישי להשתלמות מסתיים ב- 22:30 ב"דיון וסיכום סמינר" (ולמעלה מן הצורך, תמוה כי אז החל "דיון וסיכום הסמינר") והיום האחרון – חזרה.

אין חולק עם זאת כי עפ"י סעיף 12ד(א) להסכם הקבוצי של האחיות זכאית כל אחות ליטול חלק ב-8 ימי השתלמות לשנה "בתחום העיסוק או המקצוע", כשימים אלה הם ימי עבודה (קרי: "בשכר").

לכשעצמנו, ולמעלה מן הצורך, לא שוכנענו כי יש בתוכנית הסמינר תוכן כלשהו שניתן לכלול אותו בהגדרת ההסכם, משבפועל, אין בו כדי "להכשיר" התובעת, אין היא משתלמת בדבר בתחום עיסוקה או במקצועה.

ונבהיר – גם המושב השני והשלישי – בו נקבע כי תדבר (כך יש להניח) הגב' כהן, או בו נדונו "הסכמי שכר" – אין בפנינו אם ומה אמור היה להתרחש במהלכם!

ב.לא שוכנענו כלל ועיקר כי התובעת נכחה במושב השני והשלישי ואף לא במושב השביעי. גרסת התובעת לא נשמעה מהימנה ומאוד לא שכנעה אותנו – מחד טענה בתביעה כי "נכחה בארועי ההשתלמות" (גרסה עמומה לא מדוייקת ולא מפורטת). בתצהירה טענה (שוב, בעמימות): "העברתי את ימי ההשתלמות בהרצאות ובמנוחה".

אלנה בתצהירה טוענת כי התובעת לא ירדה באותו ערב (לא למושב הראשון ולא לארוחה). למחרת "בעזרתי איכשהו הגיעה והשתתפה בחלק מהארועים". – שוב, גרסה לא מפורטת ולא עולה ממנה מה ארע ביום השלישי!

בשאלון שמילאה התובעת (מעבר לטעותה באשר למועד ההשתלמות; ס' 12) מציינת התובעת, לכאורה, את "האמת" – ההשתלמות נערכה "2-3 שעות" – הא ותו לא!

עוד צויין כי התובעת קיבלה ש"ע רגיל בגין ימי ההשתלמות, הגם שההשתלמות לא היתה עבורה לצורך גמול השתלמות. כך, עולה מתלושי השכר שהוגשו כי לתובעת שולם גמול השתלמות במשכורתה, כך, שלכאורה, לא יצאה להשתלמות לצורך קבלת הגמול (ראינו לאזכר ענין זה, משבשאלון צויין גם כך וגם כך, עמ' 2-3 שם).

[אגב כך, ולמעלה מן הנצרך להכרעתנו, בחדשי יוני-יולי נזקפו/שולמו לתובעת סה"כ 20 שעות השתלמות, שלכאורה, לפי הקף משרתה, משמעם כ- 3 ימים בלבד]

אלא, שהעיקר מצוי לטעמנו בגרסאות הסותרות שמסרה התובעת עצמה בעדותה בהקשר זה, הסותרות אלה את אלה (ודאי את אלה שתביעה), ושנסתרו אף בעדות אלנה (כשאף עדותה סותרת את תצהירה):