חמו ואח' נ' עבד אל האדי ואח'

החלטה

זוהי בקשה לביטול צו עיקול זמני ברישום שניתן נגד הנתבעים על זכויותיהם בדירת מגורים צמודת קרקע דו קומתית המהווה חלק מבית דו - משפחתי ברח' החצבים 61/1 ברמת ישי הידועה כחלק מחלקה 101 בגוש 11184 הרשומה בלישכת רישום המקרקעין בנצרת; כמו כן הוטל עיקול על כספים שהנתבעים עתידים לקבל משתי חברות בבעלותם.

הצו ניתן להבטחת תביעת התובעים לאכיפת הסכם מכר של הדירה הנ"ל, וכן להבטחת סך 624,492 ₪ כמפורט בסעיף 58 לכתב התביעה על כל סעיפי המשנה שבו.

בתצהיר התומך בבקשתו להטלת העיקול מגולל התובע את השתלשלות העניינים מהיום שבו החליט לרכוש את הדירה נשוא צו העיקול, ועד למועד בו חזרו בהם הנתבעים מנכונותם למכור לו ולזוגתו את הדירה, תוך שהם מתכחשים להסכמות שהושגו בין הצדדים; מסרבים להשיב לתובעים את הסכומים ששולמו על חשבון מחיר הדירה, וגורמים להם להוצאות ונזקים ממוניים ולא ממוניים כמפורט בתביעתם.

הנתבעים הינם בעלי הזכויות בבית מגורים צמוד - קרקע דו - קומתי המהווה חלק מבית דו משפחתי.

לאחר שחברו של התובע רכש את דירת המגורים בבית, אשר מצאה חן בעיני התובע, הוא ביקש לרכוש את הדירה השניה בבית הדו-משפחתי. הנתבע 4 דרש סכום זהה לסכום שבו נמכרה הדירה

השניה – סך 1,100,000 ₪, אך לבסוף, לטענת התובע, התרצה והסכים למכור לו את הדירה בסכום של 1,050,000 ₪. התובע שילם לנתבעים 3,4 על חשבון רכישת הדירה סכום במזומן של 50,000 ₪.

הנתבעים הסבירו לתובע כי אינם יכולים לחתום בשלב זה על זכרון דברים, כי טרם התקבל טופס 4 לדירה, והבטיחו לו כי הדירה-שלו. למחרת קיבל התובע מן הנתבע 1 שיק נגדי ע"ס 50,000 ₪ כבטוחה לכספו, ומפתח לדירה. התובעים התחילו, תוך תיאום עם בעלי מקצוע מטעם הנתבעים, לבצע עבודות והתקנות בדירה, והנתבעים הפנו אותם לחברות שונות לצורך ביצוע ההתקנות: "סמגל מטבחים", "אופן גאלרי" (דלתות), "טופולסקי"-קרמיקה, "נור תריסים", חשמלאי, רצף, אינסטלטור, מסגר וכו'.

במקביל שילמו התובעים לנתבעים 1,3,4 סכומים נוספים במועדים שונים בסך כולל של 100,000 ₪. לתובעים נשלחה טיוטת הסכם מכר, אך בינתיים התברר לבא כוחו של התובע כי על הזכויות בדירה קיימת משכנתא ללא הגבלת סכום לטובת בנק הפועלים.

בינתיים המשיכו התובעים, בידיעתם המלאה של הנתבעים, לבצע עבודות והתאמות בדירה; העבירו אליה את כל חפציהם, סידרו אותם בדירה והמתינו לפתרון בעיית השיעבוד באופן שתתאפשר החתימה הפורמלית על הסכם המכר.

בשלהי חודש 6/08 חל שינוי קיצוני בגישת הנתבעים, שלטענת התובע, מקורה, כנראה, בעליית שווי הדירה, והנתבעים החלו מתנערים מן ההסכם. בעיית השיעבוד נפתרה, אך ההסכם הפורמלי לא נחתם. בראשית חודש 8/08, הכחיש הנתבע 1 את ההסכמות שהושגו בין הצדדים ואף הכחיש את קבלת הסכומים ששולמו ע"י התובעים, מעבר לסך 50,000 ₪.

לטענת התובע נסוגו הנתבעים בחוסר תום לב מן ההסכם בע"פ שנכרת בין הצדדים, ומכאן התביעה, הנתמכת במסמכים מהימנים לכאורה להוכחתה: העתק השיק הנגדי של הנתבע 1 כבטחון לסך 50,000 ₪-תשלום ראשון ששילם התובע; טיוטת הסכם מכר מיום 22.11.07 שהתבססה על ההסכם עליו חתמו הנתבעים עם חברו של התובע, טיוטה שצורפה אף היא לכתב התביעה, העתק נסח רישום של הדירה, העתקי התכתבויות שהוחלפו בין עורכי הדין, העתק מכתב ההתראה מב"כ התובעים לנתבעים, ואישורי המסירה-מכתבים שלא זכו לכל מענה; וכן תמונות הדירה מיום 6.11.08 ועליהן שלט למכירה עם פרטי הנתבע 3.

התובעים טוענים כי במהלך הפגישה השלישית בין הצדדים סוכמו באופן סופי כל הפרטים הנחוצים לעריכת הסכם המכר, ובכללם: המחיר שישולם עבור הבית, מועד מסירת החזקה, תנאי התשלום, וכל יתר הפרטים, ולפיכך מדובר בהסכם מחייב, אף שנעשה בע"פ.

התובע טוען בתצהירו כי קיים חשש שהנתבעים ימכרו את הדירה, המיועדת כאמור למכירה, ובכך יסכלו את אכיפת הסכם המכר ככל שיינתן פס"ד בתביעה; וכן יעלימו את יתר הכספים עליהם הוטל עיקול.

הנתבעים הגישו בקשות נפרדות לביטול העיקולים הנתמכות בתצהירו של הנתבע 1 בשמו ובשם בנו, הנתבע 2, ובתצהירו של הנתבע 4 בשמו ובשם אחיו הנתבע 3.

הנתבע 1 טען כי מעולם לא הסכים להפחתה במחיר הדירה, ודרש סך 1,150,000 ₪ שלטענתו הסכימו לו התובעים. הוא מאשר כי התובעים שילמו לו 50,000 ₪ וכנגד זה מסר להם שיק ע"ס 50,000 ₪ במדה שהעסקה לא תצא לפועל.

ביום 20.11.07 מכר המצהיר דירה אחת מבין השתיים לחברו של התובע, אשר קיבל לבקשתו את טיוטת ההסכם.

ב"כ התובעים ביקש הסברים לגבי המשכנתא הרשומה על החלקה לטובת בנק הפועלים, שבה ראה מכשול לכריתת החוזה.

המצהיר ממשיך וטוען כי התנגד להצעות בא כוחם של התובעים לפיו יתגוררו התובעים בדירה ללא כל תשלום, ורק לאחר החרגת המשכנתא ייחתם חוזה המכר, וכן התנגד להצעה השנייה לפיה התובעים יפקידו חלק ממחיר הדירה בנאמנות ויקבלו את החזקה בדירה, ורק לאחר החרגת המשכנתא ייחתם חוזה המכר.

הנתבעים דחו הצעות אלה, בטענה כי ללא חוזה מכר בכתב אין עיסקה, וללא תשלום מלוא התמורה-לא תימסר החזקה בדירה. מאוחר יותר, לטענת המצהיר, הודיע לו הנתבע 4 שהתובעים הכניסו לדירה תכולה של דירה שלמה, הרכיבו ארונות מטבח, מעקה מברזל, ארונות בחדרי רחצה ומזגנים.