חמדאן נ' נציב שרות בתי הסוהר

פסק דין

1.העותר התגייס לשב"ס ביום 14.11.07 ושימש בתפקידו סוהר ביטחון בבתי סוהר אשל, קציעות וסהרונים.

ביום 29.10.13 החליטה המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") שלא להאריך את שרותו של העותר בשב"ס בשל תפקודו הלקוי, שהצביע על אי התאמתו להמשך השרות בשב"ס (ראה נספח א' לתגובת המשיבים).

החלטה זו היא נושא העתירה שבפני (להלן: "החלטה").

2.ההליכים שקדמו להחלטה נושא העתירה

(א)ביום 7.5.12 דנה הוועדה המחוזית להארכת שרות במחוז הדרום של שב"ס (להלן: "הוועדה") בהארכת שרותו של העותר בשב"ס.

בשל שני ארועים משמעתיים שבגינם הועמד העותר לדין משמעתי, כפי שיפורט להלן, החליט הממ"ז להאריך את שרותו של העותר בשנה, אך קבע כי חייב לחול שינוי משמעותי בתפקודו במהלך השנה (ראה הפרוטוקול וההחלטה שצורפו כנספח יב' לתגובת המשיבים).

(ב)ביום 29.7.13 דנה הוועדה פעם נוספת בבקשת העותר להאריך את שרותו בשב"ס ובשל אירוע משמעתי נוסף שארע מאז ההחלטה הקודמת החליט הממ"ז לא להמליץ על הארכת שרותו של העותר (ראה העתק הפרוטוקול והחלטה שצורף כנספח יג' לתגובת המשיבים).

(ג)ביום 10.10.13 נערך לעותר שימוע בפני עו"ד מוטי רייזמן (להלן: "עורך השימוע") שבסופו הוא המליץ להודיע לעותר כי מאחר ולא ניצל אתה הזדמנויות שניתנו לו הוא לא מתאים להמשך שרות בשב"ס או לתת לו הזדמנות אחרונה להוכיח את תפקודו וכל חריגה משמעתית או תפקודית יביא לסיום שרותו (ראה נספח יד' לתגובת המשיבים).

חוות דעתו של עו"ד רייזמן וכל החומר בעניינו של העותר הועבר למשיבה שהחליטה את ההחלטה נושא העתירה.

3.טענות העותר

(א)במהלך שרותו קיבל העותר חוות דעת חיובית ותעודות הצטיינות על תפקודו (ראה נספחים 1-7 לעתירה), לרבות בשנת 2013, ובהתנהגותו נושא הארועים המשמעתיים הוא כשל בדברים מינוריים שלא מצדיקים החלטה כה קיצונית שפוגעת בפרנסתם של העותר ומשפחתו.

(ב)ההחלטה בניגוד להמלצת עורך השימוע לתת לעותר הזדמנות נוספת כמוה כהחלטה שנפלה לפני השימוע, שבעיני מקבל ההחלטות בשב"ס הוא עלה תאנה לפגמים שנפלו בהחלטותיהם ומטרתו היתה להכשיר את פיטורי העותר.

(ג)גם אם העותר כשל באופן שחייב את העמדתו לדין, הוא כשל ברמה הנמוכה ביותר אך התנהגות המשיבים עולה עליו.

לא למותר לציין שהעותר ביקש לתת צו ביניים שיאסור על פיטוריו עד למתן פס"ד בעתירה אך הבקשה והעתירה הועברו לב"כ המשיבים לאחר הפסקת שרותו של העותר ולאור תוצאות פסה"ד אני דוחה את הבקשה.

(ד)במהלך הדיונים בפני טען ב"כ העותר כי במהלך השנה האחרונה הוא היה סוהר מצוין, כפי שעולה מתעודות שקיבל והוצגו במהלך הדיון. התפקידים שמילא בבתי הסוהר שבהם שירת מלמדים על היותו סוהר טוב. גם אם העותר טעה בהתנהגותו נושא הארוע המשמעתי בשנה האחרונה הוא נענש בדין המשמעתי וכל בעלי התפקידים שנכחו בוועדה, פרט לממ"ז, סברו שיש להמליץ על הארכת שרותו של העותר, כפי שהמליץ גם עורך השימוע. הנזק שייגרם לעותר ולמשפחתו אם הוא יפוטר חמור פי אלף מונים מהנזק שייגרם אם לא יפוטר ויועבר לשרת במחוז אחר.

לטענת ב"כ העותר היה על המשיבים לראות את תפקודו הכולל הטוב של העותר בשנה האחרונה ולא להתייחס רק לארוע המשמעתי, שהוא תוצאה של טעות קטנה ולא פגיעה בטוהר המידות.

4.תגובת המשיבים

(א)העתירה לוקה בשיהוי שכן היא הוגשה יומיים לפני שנכנסה לתוקף ההחלטה נושא העתירה והועברה למשיבים רק לאחר שהעותר שוחרר משב"ס.

(ב)העתירה לא מגלה עילה להתערבות בהחלטת המשיבה, אליה הואצלה סמכותו של המשיב 3 שקבועה בסעיף 85 לפקודת בתי הסוהר, שכן היא התקבלה כדין, על יסוד שיקולים ענייניים ולאחר שניתנה לעותר הזדמנות לטעון את טענותיו.