חמדאן נ' מדינת ישראל

החלטה

1. בתוקף סמכותו על פי סעיף 57א', הורה קצין משטרה על איסור שימוש מנהלי ברכב מסוג מיצובישי לתקופה של 30 יום.

2.ביום 10/5/11 נרשם לאחיו של המבקש הזמנה לדין בגין נהיגה בהיותו שיכור. בבדיקת דוגמא של אוויר נשוף נמצא ריכוז של 450 מיקרו גרם.

3.עיינתי בחומר הראיות ובשלב זה קיימות ראיות לכאורה כי אכן הנהג ביצע את העבירה המיוחסת לו בהזמנה לדין.

4.עפ"י סעיף 57ב' בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וקראתי את חומר החקירה , הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת הקצין הפוסל . שכן לא מצאתי כי טענות המבקש הינן בגדר אחת החלופות המנויות בסעיף 57 ב' (ב) לפקודת התעבורה,אשר על פיהן יכול בית המשפט להורות על החזרת הרכב.

6.המבקש טען כי עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה לכאורה, שבוצעה על ידי אחיו שנהג ברכב, תוך שהזהיר אותו לבל יעבור על הוראות החוק, והוסיף כי לא ידע שאחיו צפוי להיקלע לסיטואציה מעיין זו.

אין דעתי כדעתו ,לא זאת אלא אין לי ספק כי אם ידע הנהג שהרכב יושבת למשך 30 יום, עת אחר המשתמש בו בהסכמתו עובר עבירה , צפויה אחריותו ונהיגתו של המשתמש להשתפר פלאים נוכח חששו מתוצאות מעשיו שלא רק ביחס אליו, כי אם ביחס לבעל הרכב שהטיב עמו ואפשר לו את השימוש ברכב. לענייו זה מצאתי כי יפים אף דבריו של כבוד השופט טננבאום בב"ש 641/06 קול ינון ושלמה נגד מדינת ישראל , "המציאות מלמדת שבעלי הרכבים הם בעלי שליטה והשפעה רבה על נהגים . בעל הרכב יכול להחליט למי לתת את הרכב ולמי לא לתת אותו".

7.גם לעניין טענת המבקש לפיה "אין מענישים אדם בשל חטא חברו", מצאתי להביא מדבריי כבוד השופט טננבאום, שם, "בעולמנו הלא מושלם אין לעיתים אפשרות שלא לנקוט דרכיי ענישה שאולי אינן חסרות פגעים אך יעילות מאוד. המחוקק התלבט רבות עד שחקק סעיף זה ועובדה שבסופו של דבר בחר בכך. המציאות מלמדת שבעלי הרכב הם בעלי שליטה והשפעה ... לא זאת, אלא שאין לנו כל ספק כי אם ידעו הנהגים כי במקרה ויתפסו בעבירה חמורה יסבלו גם בעליי הרכבים, ישפיע הדבר בברור על התנהגותם".

8.לסיכום, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר שבחנתי את ראיות התביעה, הגעתי למסקנה לפיה, התקיימו התנאים לקיום סמכותו של קצין המשטרה עפ"י סעיף 57א' לפקודת התעבורה, לפיכך הנני דוחה את הבקשה.

אשר על כן בקשת המבקש לביטול איסור השימוש נדחית.

המזכירות תמציא העתק מהחלטתי זו בפקס לצדדים.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: