חמדאן נ' חברת מי אבן ניהול ופיקוח קבלנות בע''מ

פסק דין

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובע אוחז בשני שיקים ע"ס 8,700 ₪ כל אחד, אשר נמשכו על ידי הנתבעת ולשיטתו הוא "אוחז כשורה". עיסוקו של התובע, בין השאר, בהחלפת כספים וניכיון שיקים. השיקים הנדונים נמסרו לתובע לניכיון ע"י אדם בשם סמיח עבד אל האדי (להלן:"סמיח"), בתמורה לתשלום מזומן.

מי שפעל בשמו ומטעמו של התובע לכל אורך הפרשה וקיבל את השיקים לידיו, הוא אביו, מר עדנאן חמדאן (להלן: "עדנאן") אשר מנהל את עסקיו.

סמיח, קבלן שיפוצים, קיבל את השיקים מאת הנתבעת, במסגרת התקשרות חוזית לביצוע עבודות שיפוצים עבורה.

בהזמנה לביצוע העבודות אשר נחתמה על ידי הנתבעת וסמיח ביום 29/1/2010 (להלן: "החוזה"), נרשם מועד תחילת ביצוע העבודות 31/1/2010, מועד החלפת הגג 10/2/2010, מועד השלמת ביצוע העבודות 25/2/2010. במעמד החתימה על החוזה מסרה הנתבעת לסמיח את השיקים, כמקדמה על חשבון התמורה החוזית.

השיקים נמסרו לסמיח כאשר הם חסרים את שם הנפרע. כך מסר אותם סמיח לעדנאן, והתובע (או מי מטעמו) רשם את שמו על גבי השיקים במקום המיועד לרישום שם הנפרע.

משחלף המועד לתחילת ביצוע העבודות ואף המועד להשלמת בניית הגג חלף וסמיח לא החל בביצוע עבודות ואף לא הביא לשטח את החומרים, ביום 17/2/2010 הודיעה הנתבעת לסמיח בכתב על ביטול החוזה וביטול השיקים ושלחה הודעת ביטול השיקים לבנק.

מחלוקת עובדתית והכרעה

לגרסת הנתבעת, השיקים נמסרו לסמיח ללא שם הנפרע לבקשתו של סמיח כדי שיוכל לקנות באמצעותם את החומרים הדרושים לביצוע העבודות.

בעדותו, אישר סמיח שנציג הנתבעת, מר יצחק וסרשטיין (להלן: "צחי"), רצה לתת לו שיקים למוטב בלבד ואילו הוא ביקש שהם יהיו פתוחים, כדי להעביר אותם, לצורך קניית חומרים. הוא לא מסר הסבר מספק לשאלה מדוע ביצע ניכיון על השיקים ולא הלך עם השיקים ישירות לספק החומרים. הוא אף אמר:

"הלכתי עם השיקים לעדנאן לפרוט אותם, אמרתי לו שאני עושה עבודה למישהו ואני צריך לקנות חומרים."

ביום 4/2/2010 בעת שהגיע סמיח למשרד התובע לצורך ביצוע הניכיון, התקיימה שיחת טלפון בין עדנאן לבין צחי אשר הגרסאות לגביה חלוקות.

לדברי צחי, במהלך שיחה זאת, עדנאן הציג עצמו כספק חומרים ושאל האם השיקים טובים, והאם הוא יכול לספק לאתר בו אמורה הייתה להתבצע העבודה את החומרים בהסתמך על השיקים. צחי השיב לו שכן, בכפוף לכך שהחומרים יסופקו לאתר.

לדברי עדנאן בתצהירו, השיחה נועדה לוודא שניתן לבצע ניכיון על השיקים, התשובה הייתה חיובית, ולא דובר כלל על הספקת חומרים כתנאי לפירעון השיקים.

בעדותו, מסר עדנאן גרסה שונה לגבי הדברים שנאמרו באותה שיחה: "אני שאלתי אותו אם אני יכול לפרוע את השיקים הוא ענה – "כן, אנחנו גמרנו את העבודה""

גרסתו של צחי מהימנה עלי. התרשמתי לחיוב מהגיונם של דבריו, מהתאמתם לנסיבות שאינן במחלוקת ומאופן עדותו בבית המשפט.

לא כך הדבר לגבי עדנאן. שתי גרסאותיו לגבי אותה שיחה אינן סבירות והסתירה בינהן היא משמעותית. לא סביר לחלוטין שצחי יאמר לו, שהעבודה הסתיימה, ושהוא מסכים לביצוע ניכיון על השיקים, כאשר ידוע שהעבודה אף לא החלה, ובהתחשב בכך שמסר את השיקים ללא שם נפרע כדי למסור אותם לספק החומרים. חוסר הסבירות מתחזק נוכח דבריו של עדנאן לסמיח באותו מעמד - שהוא צריך כסף לקנות חומרים לצורך ביצוע העבודות.

ביטול עסקת היסוד

אין מחלוקת, כי סמיח לא ביצע בשטח עבודות כלשהן, לא החל בביצוען במועדים שהיה עליו לעשות זאת על פי החוזה, לא במועד בו היה עליו להשלים את בניית הגג, ואף לא הביא חומרים לשטח כלל.