חמאני נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

העורר, מר ניצן יוסף, נולד בשנת 1933 בטריפולי בלוב, הגיש תביעה לקבלת תגמולים בגדרו של חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן החוק), נדחה ועורר בפנינו על החלטת הרשות.

גרסת העורר

תמצית הצהרתו:

בגלל ההפצצות על טריפולי, ביתם נהרס והם הסתתרו בפורנאג' ולאחר הפוגה חזרו לטריפולי. לאחר שחזרו אביו נלקח למחנה עבודה והאם עם ששת ילדיה נשארה בטריפולי בתנאי עוני, סבל ורעב. לדברי העורר, המשפחה לא עזבה את טריפולי כדי להתאחד עם האב כשישוב ממחנה העבודה.

מוסיף העורר כי בטריפולי פחד לצאת מהבית משום שהגרמנים קיללו אותם ובסימנים ודיבורים רמזו להם שסופם קרב.

עיקרי עדותו בפני הוועדה:

הוריו ברחו לפורנאג' מפחד הגרמנים ובגלל השמועות שהחלו עוד ב- 1939 על מה שעשו הגרמנים.

לגבי האב סיפר כי חיילים גרמניים הגיעו הביתה בלילה לקחת אותו והעורר צעק ובכה.

עוד הוסיף בעדותו כי בפורנאג' נשארו במשך שנתיים או שלוש (עמ' 2 ש' 21). בהצהרתו נרשם כי הסתתרו בפורנאג' "תקופה ארוכה".

דיון

א. גרסתו של העורר בהצהרה אינה מקימה עילת נרדפות. בגרסתו בפני הוועדה טען לשהות של שנתיים-שלוש בפורנאג' מפחד הגרמנים ותיאר את לקיחת האב מהבית כאירוע טראומתי.

ב. אין בידנו לקבל את גרסתו המאוחרת של העורר ואנו דוחים טיעוני בא כוחו לשכנענו כי הגרסאות קוהרנטיות. זאת ועוד, חלקים מגרסת העורר אינם מתיישבים עם העובדות ההיסטוריות הידועות;

- ידוע כי נוכחות מסיבית של חיילים גרמניים הורגשה בטריפולי לאחר נחיתת הגרמנים בעיר בפברואר 1941 ועל כן אין כל היגיון בבריחה לפורנאג' לפני כן ובחלוף שנתיים (ולא שלוש), הגרמנים עזבו את לוב ומכאן שאין אמת בטענת העורר כי שהוו בפורנאג' לפחות שנתיים ואח"כ אביו נלקח לעבודות כפייה.

- כמו כן יש לייחס משקל לכך שהעורר סיפר לראשונה בערר שהוגש ב- 2009 שהאב נלקח מהבית בנסיבות טראומטיות עבור העורר.

ג. לאור האמור לעיל, לא הוכחו נסיבות המצדיקות החלת הלכת הפחד על העורר ואנו דוחים את הערר.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדים בשאלה משפטית בלבד.

כב' השופטת בדימוס רחל גרינברג – יו"ר

פרופ' יוסף זהבי – חבר