חליל נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשות לביטול החלטת קצין משטרה בדבר פסילת רשיון ואיסור שימוש רכב. ההחלטות ניתנה ביום 17.12.13, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו עקיפה מסוכנת, בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף.

המבקש עותר לביטול ההחלטות מאחר ולטענתו ולא ביצע את העבירה, עברו התעברותי אינו מכביד והרשיון נחוץ לו לצרכי ניידותו ללימודים ועבודה.

באשר לרשיון הנהיגה, קובע הדין כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, המשך נהיגתו של המבקש מסכנת את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב בעברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. השוטר אשר ערך את הדוח נסע כ – 100 מ' מאחוריי אופנועו של הנאשם, כאשר גם השוטר עצמו רוכב על אופנוע. השוטר תיאר כיצד נאלצו שני כלי רכב לסטות לימין הדרך להמנע מפגיעה באופנוע. כאשר השוטר עצמו רכוב אל אופנוע אין קושי מבחינתו לשמור על קשר עין עם הנאשם.

הסנגור העלה טענות רבות כנגד הדוח, ואכן קיימים פרטים אותם ניתן היה להוסיף לדוח, אולם קשה לדרוש משוטר הנמצא לבוד בנסיעה אחרי אופנוע שיתעד כל פעולה ופעולה וירשום את סוג הרכב שנערף או סוג הרכב שסטה.

אין להתעלם מכך שאל מול הדוח שערך השוטר לא עומדת גרסה כלשהי עצמו. תגובתו הראשונית של המבקש בפני השוטר נרשמה "אני מצטער", ובפני הקצין שערך את השימוע לא נמסרה תגובה לגופו של עניין ומה שנרשם מפיו היה "זהו הורס לי את החיים – פיטורין" ו – "אי אפשר להשאיר אותי בבית".

לבקשה שבפני צירף המבקש תצהיר לאקוני, אשר מסתפק באימות דברי הסנגור בבקשה, ואינו מוסר כל גרסה עובדתית, אלא הכחשה כללית בלבד.

העבירה המיוחסת למבקש הינה מסוכנת וקיימת בגינה חובת פסילה לתקופה מינימלית של שלושה חודשים. המבקש מחזיק ברשיון נהיגה זמן קצר ולחובתו הרשעות באחריות לתאונת דרכים ובעבירת מהירות. גם אם נכונה טענת הסנגור כי וותק הנהיגה של הנאשם על אופנוע הינו משנת 2010 וגם אם הגיש בקשה לביטול הרשעתו בגין תאונת הדרכים, עדיין בשלב זה נזקפים הדברים לחובתו.

בנסיבות אלה, לא ראיתי מקום להתערבות בהחלטת הקצין לפסול את רשיונו של המבקש לתקופה של 30 יום.

באשר לרכב, הרי שעל פי סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

מובן כי תנאים אלה אינם מתקיימים מקום שבעל הרכב הינו הנהג אשר ביצע את העבירה בעצמו. בנסיבות אלה, גם לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות להיעתר לבקשה, ולפיכך אף בעניין זה אינני רואה מקום להתערב בהחלטת הקצין.

אשר על כן, הבקשה נדחית על שני חלקיה.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ד, 24 דצמבר 2013.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: