חליל נ' חן ואח'

פסק דין

1. בפניי תביעה שעניינה תאונת שרשרת, בה מעורבים שלושה רכבים.

2.על פי כתב התביעה, בעת הרלוונטית היה התובע בעליו של רכב מסוג מזדה מ.ר. 89-622-09. נתבע 1 היה הבעלים של רכב מ.ר. 29-404-06, ונהג בו בעת האירוע.

ביום 16.11.10 בשעה 07:30 לערך, בצומת אלפי מנשה, ארעה תאונת דרכים, כאשר רכבו של התובע עצר, ורכבו של הנתבע 1, שנסע מאחריו, לא הבחין בעצירתו ופגע בחלק האחורי של רכב התובע.

לטענת התובע התאונה ארעה עקב רשלנותו הבלעדית והמכרעת של נתבע 1, עקב הפרת חובה חקוקה מצידו, שמצאה ביטויה בשורת מעשים ומחדלים, ובכלל זה נהג במהירות בלתי סבירה, בקלות ראש, ללא שמירת מרחק כדין, ולא נהג כנהג סביר, אחראי וזהיר בנסיבות העניין.

נזקיו של התובע הוערכו על ידי חוות דעת שמאי ביום 30.11.10 בסך 7,540 ₪, שכ"ט שמאי בסך 750 ₪, ו-721 ₪ בגין ירידת ערך. כמו כן תובע 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

לכתב התביעה צורפו חוות דעת השמאי, חשבונית תשלום שכ"ט שמאי, אישור אי הגשת תביעה, ומכתב פנייה לנתבע 1 לקבלת פרטי הביטוח.

לפיכך, ביקש התובע מבית המשפט לחייב את נתבע 1 לשלם לו מלוא סכום תביעתו.

3. בכתב ההגנה מטעם נתבע 1 , נטען כי ביום 16.11.10 , בעת שנסע בדרכו לעבודה, הוא הגיע לצומת אלפי מנשה, כשתנאי הראות לקויה בעטיו של ערפל. לאחר שהגיע לצומת במהירות נמוכה יחסית בשל הערפל, הוא נעמד מאחורי רכבו של התובע בעצירה מוחלטת. כעבור מספר שניות הגיע מאחור רכב מסוג ברלינגו בצבע לבן, מ.ר. 70-569-62, והתנגש בו בעוצמה. כתוצאה מפגיעה זו קיבל נתבע 1 מכה בגב ובעורף, וחש כאבים ברגל שהייתה על דוושת הבלם. כעבור מספר שניות שמע צעקות של משפחתו של התובע.

מציין כי ספג את מרבית הפגיעה בתאונה הואיל ורכבו נמעך מאחור ומלפנים, בנוסף טען כי רוב הנזק הוא בחלק האחורי של הרכב, כאשר תא המטען נכנס פנימה עד חציו, האגזוז עף והתנתק מהרכב והטמבון האחורי התרסק. החלק הקדמי של הרכב נדחס כ- 8-10 ס"מ פנימה.

לאחר מכן יצא נתבע 1 מהרכב, והנהג הפוגע אמר לו כי לא ראה אותו בשל הערפל.

נתבע 1 נכנס לרכבו, וניסה להתניע את הרכב ללא הצלחה. הוא ראה את רכב נתבע 2 מאחוריו זז לצד ימין של הדרך, לכיוון גדר ההפרדה, ותוך כדי כך, הרגיש נתבע 1 שוב חבטה חזקה נוספת - כשהפעם רכב מסוג מזדה עגולה פגע מאחור, ונתבע 1 חטף מכה נוספת בעורף ובגב.

לטענתו - ניסה לקום, אך גבו כאב, ולבסוף יצא מהרכב כי פחד שיתנגשו בו שוב בשל היותו של הרכב באמצע הכביש. הנהג שפגע בו אמר לשוטר שאינו זקוק לאמבולנס, ועל כן שיחררו השוטר ממקום התאונה.

עוד נטען בכתב ההגנה של נתבע 1 כי כעבור מספר ימים הגיע לתת עדות לגבי התאונה בתחנת אריאל, או אז התברר לו כי הרכב שפגע בו בפעם השנייה אינו מופיע כלל בתיק התאונה.

השוטר ענה לו כי עליו לפנות לשוטר שהיה במקום, וכי אין בידי המשטרה פרטים של אותו רכב רביעי נוסף.

לטענתו של נתבע 1, בשל רשלנות השוטר שהיה במקום לא נלקחו פרטיו של הרכב הרביעי המעורב בתאונה.

כמו כן לטענתו, בשל רשלנותו של נתבע 2, שפגע בו בעוצמה - הושבת רכבו, ולראיה - חברת הביטוח אף שילמה לו את מלוא הנזק לרכב ע"ס 5,977 ₪.

נתבע 1 ביקש לחייב את נתבע 2 בנזק התובע בהיותו האחראי הבלעדי לנזקים אלו.

צירף את מכתב תשלום הנזק מחברת הביטוח, תמונות הרכב, והעתק עדויות המעורבים בתאונה מתיק המשטרה.

4. בכתב ההגנה מטעם נתבע 2, מכחיש את הנטען בכתב התביעה.