חלייחל נ' ברמן

פסק דין

1.בפני תביעה כספית על סך 5,000 ₪ שהגיש התובע- עו"ד במקצועו, לתשלום שכר טרחה אשר, לטענתו, חייבת לו הנתבעת בגין ייצוגה בתביעה כנגד קרנית.

לטענת התובע, בחודש מאי 2011 פנתה אליו הנתבעת בבקשה כי ייצגה בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד קרנית. התובע ערך כתב תביעה ובקשה למינוי מומחים רפואיים, התייצב לדיונים ואף ניהל מו"מ לסילוק התביעה. התובע צירף לתביעתו מסמכים מהתביעה בתיק 30547-05-11, אשר לטענתו כאמור, הגיש בשם התובעת.

התובע טען, כי לאחר שהנתבעת ביקשה להעביר את הייצוג לעו"ד אחר, דרש ממנה שכ"ט בסך 5,000 ₪ בגין העבודה שבוצעה על ידו עד אותו מועד, אולם הנתבעת סירבה לבקשתו.

2.הנתבעת טענה בכתב ההגנה הראשון שהגישה, כי היא אינה מכירה את התובע וכי המסמכים הועברו אליו על ידי בן זוגה (להלן: "רומא", בדיון כונה: "רומן"). הנתבעת פירטה בכתב הגנתה כי רומא והתובע סיכמו, שעם סיום הטיפול המשפטי ישולם שכ"ט בשיעור 13%, אולם בשלב כלשהו נפלה מחלוקת בין השניים.

בהמשך, הגישה הנתבעת מסמך נוסף בו טענה כי מעולם לא טופלה על ידי התובע, אלא רק על ידי עו"ד אחר בשם איהב חליחל (להלן: "עו"ד איהב"), במשרדו של התובע. לטענת הנתבעת, לעו"ד איהב אין רישיון לעריכת דין, השירות שקיבלה ממנו היה לקוי והיא קיבלה את ההזמנות לדיונים רק לאחר קיום הדיונים.

3.לבקשת הנתבעת הותר לה להיות מיוצגת על ידי עו"ד והדיון נדחה לצורך כך. למרות זאת, במועד הנדחה התייצבה הנתבעת וייצגה את עצמה.

הנתבעת לא הכחישה כי רומא שימש כשלוחה ליצירת יחסים חוזיים והתקשרות לייצוג משפטי בתביעה, אלא טענה כי עו"ד איהב הוא זה שייצג אותה ולא התובע. כבר עתה אדגיש, כי לאור האמור היה רומא שלוחה של הנתבעת ולמעשה ככל שאקבל את גרסת התובע, הרי גם אם הקשר התנהל עם רומא, מדובר ביחסי שליחות משנה על פיהם מינה רומא, עו"ד כשלוח, לייצג את הנתבעת. ראה בעניין סעיף 16 לחוק השליחות תשכ"ה- 1965. בכל מקרה וכפי שיפורט להלן, הנתבעת עצמה היא שחתומה על ייפוי כוח המופנה לתובע לייצגה באותה תביעה.

3.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויות הצדדים, אינני מוצאת ליתן אמון בגרסת הנתבעת ורומא, כאילו ההתקשרות הייתה עם עו"ד איהב ולא עם התובע. גרסה זו לא רק שסותרת את האמור בכתב ההגנה הראשון שהגישה הנתבעת לתיק ביום 26.2.12, אלא שגם במסמך הנוסף שהוגש על ידי הנתבעת בהמשך, ציינה הנתבעת כאמור, כי לטענתה המדובר בהתקשרות עם עו"ד איהב במשרדו של התובע.

זאת ועוד, הגרסה שהוצגה במהלך הדיון (בניגוד לאמור בכתב ההגנה הראשון), הינה כי מי שטיפל בתביעה הוא עו"ד איהב, אולם לשאלת בית המשפט, השיב רומא כי לעו"ד איהב שולם ב1/11 שכ"ט בסך של 250 ₪ בלבד. לא רק שהנתבעת לא הציגה כל אסמכתא לתשלום הנ"ל, אלא שברי כי אין בסכום זה כדי לשקף את הטיפול בתביעה, כפי שיפורט להלן. זאת ועוד, כתב התביעה כנגד קרנית הוגש לבית המשפט ביום 17.5.11. לא סביר, כי כבר חמישה חודשים קודם לכן, ועוד בטרם הוגשה התביעה, שילמה הנתבעת שכ"ט עבור הטיפול בתביעה.

אם לא די באמור, התובע הציג קבלה על תשלום אגרת התביעה מיום 17.5.11 ממנה עולה כי: "פרטי המשלם- עו"ד מאליק חליחל". לא סביר, כי התובע שילם את אגרת התביעה, אלמלא ייצג את הנתבעת.

בנוסף, מאחר שמדובר בתביעה קטנה במסגרתה לא כבול בית המשפט לסדרי הדין והראיות, עיינתי בתיק 30547-05-11 נשוא אותה תביעה. בתיק מצוי ייפוי כוח חתום על ידי הנתבעת, המופנה לתובע בלבד, אשר הוסמך לייצגה בגין התאונה נשוא אותה תביעה.

4.הנתבעת טענה כי ברשותה הקלטה של עו"ד איהב. אולם, משכתבה במפורש במסמך הנוסף שהגישה לתיק, כי טופלה על ידי עו"ד איהב במשרדו של התובע, אינני מוצאת רלוונטיות בכך שייתכן כי עו"ד איהב דיבר עם הנתבעת, או עם רומא, בעניין התביעה שבנדון.

בעניין זה ראה גם עדות רומא: "אני נסעתי אליו למשרד, הוא לא היה במשרד, אז נתתי את כל הטפסים לאיהב... כשמאליק לא היה בארץ איהב עשה את כל העבודה". גם אם בהעדרו של התובע ממשרדו, ניתנו מסמכים לעו"ד איהב, או נערכה עימו שיחה, הרי הייצוג היה על ידי התובע. התובע הוא זה שחתום על מסמכי התביעה, התובע הוא זה שהתייצב לדיון שהתקיים בבית משפט ביום 23.11.11, וגם התכתובת מטעם ב"כ הנתבעת מיום 3.7.11 מופנית לתובע. לפיכך שוכנעתי כי התובע הוא זה שייצג את הנתבעת.

5.לא מצאתי במסמכים שהגישה הנתבעת, כדי לסתור את ייצוגה על ידי התובע. מהמסמכים עולה, כי עמותת "ידיד" העלתה על הכתב את תלונתה של הנתבעת, על כי עו"ד איהב ייצג אותה וחתם בשמו של התובע. מעבר להעלאת הטענות על הכתב, אין בכך ראיה לנכונות הדברים.

6.השכר הראוי- על פי כללי לשכת עו"ד (התעריף המינימאלי המומלץ) תש"ס- 2000, שכ"ט הראוי עבור סיום טיפול בתביעה מהסוג הנדון המסתיימת בפסק דין, עומד על סך של 13% מהסכום הנפסק. מאחר שטיפולו של התובע הופסק, ממילא אינו זכאי לשכ"ט כאמור. מכל מקום, לא הוצגה בפני גם כל ראיה על פיה הנתבעת המשיכה לנהל את התביעה או קיבלה פיצוי כלשהו בגינה.

לפיכך, יש לפסוק לתובע סכום יחסי המשקף את עבודתו, כפי שנעשתה עד להעברת הייצוג. בהתייחס לפעולות שביצע התובע: הגשת כתב תביעה, בקשה למינוי מומחים רפואיים וכן הופעה בדיון קדם משפט אחד, אני מעריכה את שכ"ט הראוי בסכום כולל של 2,500 ₪.

לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,500 ₪.

בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות תביעה זו בסך 300 ₪.

סכומים אלו ישולמו לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.